בפניי ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל לדחות את בקשת המערערת (החייבת) למתן הפטר לפי סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
בהחלטתה מיום 10.3.16, דחתה כב' הרשמת את בקשת המערערת (החייבת שם), וזאת משקבעה כי החייבת לא עמדה בתנאים המקדמיים הקבועים בסעיף 69י3 לחוק, ובכלל זאת, לא עמדה בתנאי הקבוע בסעיף 69י3(א)(4) לחוק, שעניינו עמידת החייב בצו תשלומים שניתן לו כחוק, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
המערערת אינה חולקת על כך שלא קיימה את התנאי האמור ולא עמדה בתשלומים שנקבעו לה, אולם טוענת כי לא עשתה כן משלא היתה לה היכולת הכלכלית לעמוד בצו התשלומים שנקבע לה.
כפי שציינה כב' הרשמת בצדק בהחלטתה, סעיף 69י3(ב) לחוק מאפשר מתן צו הפטר גם לחייב שלא עמד בתנאי האמור, אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל "כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו".
החייבת לא עמדה בנטל זה במסגרת הבקשה שהגישה לרשמת ההוצאה לפועל, והיא ביקשה להשלים את החסר במסגרת ההליך המתנהל בפניי.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.