עש"א 64504-10-13 יוספזון נ' נוימן

פתח דבר

1. לפניי ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מירי ברטהולץ, מיום 14.10.13, בתיק הוצאה לפועל, המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, שמספרו 10-06129-01-0 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפיה נדחתה טענת "פרעתי" שהגיש החייב בתיק – הוא המערער בהליך כאן. המערער העלה טענת פרעתי בפני כב' רשמת ההוצל"פ, נוכח הסכם פשרה אליו הגיע עם המשיב במסגרת הליך אחר (ת"א 2706/00 - מחוזי מרכז) ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין.

2.בהמשך להחלטתי מיום 10.11.2014, לפיה הגעתי למסקנה, כי החלטת כב' רשמת ההוצל"פ ניתנה בחוסר סמכות, ודינה להתבטל, נותר בפניי להכריע בשאלה פרשנות הסכם הפשרה: האם הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין, יש בו להביא לסיום כל ההליכים בין הצדדים, לרבות תיק ההוצל"פ, אם לאו?

רקע עובדתי 

3.המערער, המתגורר בחו"ל, שימש "שותף מרחוק" בחברת אורפז מסננים בע"מ (להלן: "החברה").

החברה שכרה מאת המשיב דירה בתמורה לדמי שכירות חודשיים, וכביטחון לתשלומם הפקידה החברה בידי המשיב שטר חוב ע"ס 5,000$, מיום 19.5.97 (להלן: "שטר החוב").

לימים, הפך גם המשיב לשותף בחברה, וזו האחרונה הוסיפה לשכור ממנו את הדירה.

4.במהלך שנת 2000 נתגלע סכסוך בין השותפים בחברה, אשר בגינו נפתחו שני הליכים משפטיים – האחד, תביעה כספית בבית המשפט המחוזי מרכז בת"א 2706/00 (בפני כב' השופט מגן אלטוביה), שם היה המשיב אחד משני התובעים, והמבקש אחד מבין שלושת הנתבעים; השני, תיק הוצל"פ נשוא הערעור כאן, שנפתח ביום 20.12.01 על-ידי המשיב כנגד המערער וחייב נוסף - ליביצקי ישראל, לביצוע שטר החוב, (סכום החוב במועד פתיחת תיק ההוצל"פ היה 21,750 ₪. סכום החוב במועד מתן ההחלטה נשוא הערעור הינו 136,000 ₪).

5.בתאריך 4.4.2004 ניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בבית-המשפט המחוזי במסגרת תיק 2706/00, בנוסח כפי שהוכתב על-ידי הצדדים לפרוטוקול בית-המשפט (להלן: "הסכם הפשרה").

6.לאור חשיבותו, אביא להלן את נוסח סעיף 5 להסכם הפשרה, (ת/2), ככתבו וכלשונו:

"5. הצדדים מוותרים בזה על כל תביעותיהם וטענותיהם זה כלפי זה, או כלפי חברת אורפז מסננים בע"מ.

הליכים שנפתחו בתיק הוצל"פ כנגד חיים יוספזון (המערער כאן – ס"י) בגין ערבותו לשכר דירה יבוטלו על ידי התובעים.