עש"א 62486-02-15 יוסף נ' אשכנזי

1.בפני ערעור על החלטת כב' הרשם פרי מנוביץ מיום 1.2.15 בטענת פרעתי בתיק הוצאה לפועל שמספרו 14-10948-12-0, במסגרתה קיבל הרשם את טענת הפרעתי שהגיש המשיב והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

2.תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המערער כנגד המשיב לתשלום 7000 ₪ וזאת בעקבות הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום 24.12.13 במסגרת תא"מ 39431-03-13 בבית משפט השלום באשדוד (כב' השופטת עפרה גיא).

3.מפאת חשיבותה למחלוקת נשוא הערעור, להלן הסכמת הצדדים במלואה:

"בהמלצת בית המשפט הגענו להסכמה ולפיה לסילוק סופי ומוחלט של תביעות הצדדים זה מזה (לעניין דמי התיווך וענייני העתקת הגדר, לרבות טענות בדבר השגת גבול), ישלם הנתבע לתובע סך של 7,000 ₪ אשר ישולמו תוך 15 יום לאחר העתקת הגדר".

4.לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל לאכיפת התשלום בסך 7,000 ₪, הגיש המשיב בקשה בטענת פרעתי, בטענה כי טרם נתגבש התנאי לתשלום האמור מאחר שהמערער טרם בנה גדר לבנים בקו הגבול של שטחו, כמתחייב מהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין.

5.כב' רשם ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו כי עיקר המחלוקת נוגעת לפרשנות שיש ליתן למונח "העתקת הגדר", כאשר לטענת המשיב (החייב בתיק ההוצאה לפועל), על המערער להעתיק את גדר הלבנים אשר היתה קיימת ערב מתן פסק הדין משטחו של המשיב אל עבר קו הגבול של שטחו של המערער, ואילו לטענת המערער במונח העתקת גדר התכוונו הצדדים אך להסרת הגדר וסילוקה משטח המשיב או לכל היותר הקמת גדר אחרת בקו הגבול מכל סוג שהוא.

כב' הרשם, לאחר ששמע את הצדדים, קבע כי העתקת הגדר פירושה העברתה של הגדר הקיימת למקום אחר ולא הסרתה בלבד. כן ציין כב' הרשם כי תפקידו להוציא לפועל את האמור בפסק הדין, אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין ועליו למלא אחר פסק הדין גם אם קיימת סתירה בין הסעד שניתן בפסק הדין לבין העתירה המבוקשת וכך גם אין מקום להידרש לשאלת סבירותו הכלכלית של פסק הדין. כן קבע כי סוגיית הבעלות על מגרש 325 אינה רלוונטית להליך זה.

4.להשלמת התמונה יצוין כי ביום 9.7.14 הגיש המשיב תביעה כספית לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (ת"ק 19274-07-14, בפני כב' הרשמת הבכירה ס' אלבו) ובה טען כי באי הקמת הגדר נפגעת הנאתו משימוש במגרשו. לאחר שניתן פסק דין בתביעה הקטנה במסגרתו התקבלה תביעת המשיב לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין והמערער חויב לשלם סך של 33,800 ₪, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (רת"ק 62119-02-15 בפני כב' השופט הבכיר צבי סגל).

כב' השופט סגל סקר את ההליכים המשפטיים שהתנהלו, קיבל את הערעור וביטל את פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות תוך שהוא מציין כי בית המשפט נמנע מלהפעיל שיקול דעת משל עצמו ונסמך על פרשנות רשם ההוצאה לפועל.

בהתייחס לפרשנות רשם ההוצאה לפועל קבע כב' השופט סגל כדלקמן:

"הנני סבור, בכל הכבוד, כי במקרה דנא היה על כב' הרשם לפנות לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין בפשרה בבקשת הבהרה באשר לאופן יישומו; זאת בעיקר שעה שפסק הדין בפשרה הינו כללי, אינו נהיר די צרכו ואיננו מפרט מרכיבים מהותיים, כמו למשל המיקום המדויק אליו תועתק הגדר; סוג הגדר שתוקם (גדר מלבנים או מכל סוג אחר); מידות הגדר; הצורך בבניית גדר חדשה, וכיוצ"ב".