דיאב נ' בנק הפועלים חיפה סניף המפרץ

1.בפניי ערעור בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981.

2.העובדות המפורטות להלן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

המבקש מנהל אצל המשיב חשבון בנק מס' 138194 (להלן: "חשבון הבנק"). מסגרת האשראי המאושרת בחשבון עמדה על סך של 30,000 ₪ (להלן: "המסגרת המאושרת") אף כי היו מקרים בהם כיבד הבנק שיקים שנמשכו מהחשבון גם בחריגה מהמסגרת המאושרת. במהלך התקופה 01.10.17 - 03.12.17 סורבו בחשבון 14 שיקים (להלן: "השיקים") ובעקבות זאת החשבון הוגבל. אין חולק כי במועד סירוב השיקים, יתרת החוב בחשבון הייתה בחריגה מהמסגרת המאושרת.

במסגרת הבקשה עתר המבקש לביטול כל השיקים מרשימת השיקים שסורבו, אולם, בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה חזר בו המערער מטענותיו ביחס ל-11 שיקים ובית המשפט התבקש להכריע במחלוקת ביחס לשלושה שיקים שסורבו ביום 03.12.17 (להלן: "השיקים שבמחלוקת"), ולהלן פרטיהם:

• שיק מספר 10906 על סך של 3,178 ₪.

• שיק מספר 10933 על סך 2,000 ₪.

• שיק מספר 11,060 על סך 20,000 ₪.

   

  3.לטענת המערער, במהלך ניהול החשבון נוצר בינו לבין המשיב הסכם מכללא ונוהג, לפיו שיקים שנמשכו מהחשבון כובדו על אף החריגה מהמסגרת המאושרת, זאת באמצעות העמדת מסגרת אשראי זמנית או הלוואת גישור, ומנגד, המערער דאג להפקיד כספים בחשבון לכיסוי החריגה בחשבון, הכל באישור המשיב ובתיאום עמו. בנסיבות העניין, נוצר אצל המערער יסוד סביר להניח כי המשיב יכבד את השיקים שבמחלוקת, מה גם, וכפי שידע המשיב, הם נמשכו מספר חודשים לפני מועד סירובם.

  הוסיף המערער וטען כי הוא לא קיבל הודעה בדבר הגבלת החשבון ורק בשיחה עם בא כוחו, הוסבר לו כי הוא זכאי להגיש ערעור על הגבלת החשבון. בנסיבות העניין, הערעור הוגש במועד, ולחילופין, בית המשפט מתבקש להאריך מועד הגשתו.