עש"א 5765-06-14 ויסולי נ' טנא ואח'

לפניי ערעור מכוח הוראת סעיף 18(ה) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע") ובהתאם לתקנה 8 לתקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999 (להלן: "התקנות"). הערעור נסב על דרישת הממונָה על חוק חופש המידע במשרד המשפטים (להלן: "הממונה") לתשלום אגרה בעבור טיפול בהעמדת מידע לעיונו של המערער.

1. בשנת 2008 פנה המערער לממונה בבקשה לפי חוק חופש המידע שעניינה מידע רב הנוגע להיבטים שונים של פעילות גורמי התביעה והאכיפה בישראל. הממונה סירבה להעביר למערער את המידע המבוקש (תיאור הרקע האמור נסמך על פסק הדין בעת"מ 1495/09 ויסולי נ' הממונה על חוק חופש המידע במשרד המשפטים (14.11.2012) שצורף כנספח להודעת הערעור).

    

2. בעקבות זאת הגיש המערער עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

    

3. בית המשפט לעניינים מנהליים נתן את פסק דינו ביום 14.11.12 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין (כבוד השופט מ' י' הכהן) התקבלה עתירתו של המערער בחלקה. בית המשפט הורה לממונה להעביר לידי העותר פרטי מידע שונים שנחלקו לשש קטיגוריות שונות (ס' 13, 14, 15, 32, 34 ו- 39 לפסק הדין).

    

4. ביום 13.1.13 ובעקבות פסק הדין פנתה הממונה למערער. בפנייתה פירטה את היקף שעות העבודה המוערך לצורך איסוף המידע והטיפול בו לשם העמדתו לעיון המערער. הממונה קבעה כי שיעור האגרה הנדרש הוא בסך של 25,056 ₪. בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 4(ב) לתקנות דרשה הממונה מן המערער לשלם סך של 10,000 ₪ ולהפקיד ערובה על יתרת הסכום והודיעה לו כי עם ביצוע האמור תחל מלאכת האיסוף (להלן: "דרישת התשלום").

    

5. המערער לא טען כי הדרישה האמורה לא נמסרה לידיו סמוך לאחר שניתנה. חרף האמור לא השיב המערער לדרישה.