סלמאן נ' בנק מרכנתיל - סניף ביתר עלית 734

בפני בקשה למתן סעד זמני של מניעת תחילת הגבלה על פי חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א – 1981.

ההליך העיקרי

היום הוגש לבית המשפט ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א – 1981.

הסעד המתבקש הינו צו מניעה על תחילת הגבלתו של חשבון המבקש המתנהל אצל המשיב

הטענות בערעור מתייחסות לשיקים שסורבו מחמת העדר כיסוי מספיק והסעד המתבקש הוא הוצאת שיקים אלה מן הרשימה המהווה עילה להגבלת החשבון.

על פי טענות המערער, יש מקום להורות על הוצאת שיקים אלה מהרשימה וזאת בשל הפרת הסכם מכללא שלו עם המשיבה לפי מכובדים כדבר שבשגרה גם שיקים שמשיכתם מתבקשת בחריגה ממסגרת שנקבעה בכתב. שיק אחד מבוקש להוציא מן הרשימה בשל טעות.

הסעד הזמני

בבחינה של כל סעד זמני בפרט כזה המתבקש במעמד צד אחד על בית המשפט מוטל לבחון במאזניים של "מאזן נוחות" מספר שיקולים:

ראשית יש להעריך את סיכויי הטענות בהליך העיקרי להתקבל.

שנית יש להעריך את הנזק הצפון בדחיית הבקשה אל מול הנזק הצפון בקבלתה.

שלישית יש להעריך את דחיפות מתן הסעד ואם יש מקום לתתו במעמד צד אחד גם בהתחשב עם ההתנהגות הדיונית של הצדדים .

סיכויי קבלת הערעור

להערכתי, סיכויי טענת המערער להתקבל הינם מספקים לשלב זה .

טענת הסכם מכללא (ראה רעא 10683/07‏ ‏ מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מ"ד (1998) 449) נתמכת במידה מסוימת בדפי החשבון שהוגשו, אף כי הדפוס של ההתנהלות כולל החזרת שיקים בעת חריגה ולאחר מכן ביטול ההחזרה והשבת העמלה במקביל להפקדות בחשבון.