עש"א 5405-11-14 מעין טורס בע"מ נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ

ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

המערערת מנהלת חשבון שמספרו 152400/92 (להלן: "החשבון") בסניף שפרעם של המשיב (להלן: "המשיב" או "הבנק").

הודעה על ההגבלה נשלחה אל המערערת בתאריך 29.10.14 לאחר ש-12 שיקים שהוצגו לפירעון בין התאריכים 10.12.13 ועד 26.10.14 סורבו ע"י המשיב.

לטענת המערערת, יש להצהיר על גריעת 7 שיקים האחרונים שסורבו בתאריך 26.10.14 (שיקים 6-12), ממניין השיקים שסורבו בחשבון.

בפתח הדיון שהתקיים ביום 20.07.15, הובהר כי שיקים נוספים סורבו בחשבון, כך שמניין השיקים המסורבים בחשבון המערערת עומד על 18 שיקים.

בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו, וויתרו הצדדים על חקירת המצהירים והגישו סיכומים בכתב.

לטענת המערערת, ביום 24.10.14, נפגש מנהלה עם מנהל המשיב ועדכן אותו כי ביום 26.10.14 אמורים להיות מופקדים 7 שיקים בהתחשב בכך שמסגרת האשראי הינה עד 24.10.14 ומנהל הסניף הבטיח לו לכבד את השיקים ע"י הארכת תוקף מסגרת האשראי עד 7.11.14, בכפוף לכך שיופקד ביום 27.10.14 סך של 160,000 ₪ בכדי שהיתרה בחשבון לא תחרוג ממסגרת האשראי בסך 260,000 ₪. לטענת המערערת, מנהלה פעל בהתאם לסיכום וביום 27.10.14 התייצב בסניף ובידו סך של 70,000 ₪ במזומן ושיקים נוספים חלקם במזומן וחלקם דחויים לצורך ניכיון בסך של 320,000 ₪ ובסה"כ היו בידיו סך של 390,000 ₪ אך מנהל הסניף סירב לאשר את ההפקדה בטענה כי הנהלת המחוז סירבה לאשר הארכת תוקף האשראי, אלא אם תפקיד המערערת מידית ובמזומן את סכום יתרת החובה עד לסך 50,000 ₪. לטענת המערערת היה לה יסוד סביר להניח שחובה על הבנק לפרוע את השיקים מכוח ההסכמה המפורשת והפרטנית.

מוסיפה וטוענת המערערת כי במקרים קודמים בעבר, בהם חרגה ממסגרת האשראי, כיבד המשיב את השיקים שמשכה ומעת לעת העמיד לה מסגרות אשראי נוספות למספר ימים וכי מסגרת האשראי הידועה עמדה ע"ס 260,000 ₪ במשך תקופה ארוכה גם כאשר המערערת חרגה ממנה. חרף זאת לא כיבד הבנק את השיקים מבלי להודיע למערערת כי הוא עומד לשנות ממנהגו ולחדול מכיבוד שיקים בחריגה.

עוד טוענת המערערת, כי למשיב ידוע כי המערערת מספקת שירותי הסעה למוסדות חינוך שונים ועקב החופש הגדול, המחזור החודשי שלה קטן אך מיד עם תחילת שנת הלימודים, ההכנסות גדלות משמעותית. בידי המשיב קיימים בטחונות ושעבודים על כלי רכב בסך של כשני מיליון ₪ , בנוסף לערבות אישית עד לסך של 500,000 ₪, בנוסף לשיקים דחויים ושיקים לניכיון בסך של 200,000 ₪ ובחשבון הפרטי של מנהל המערערת קיימים פיקדונות בסך של 100,000 ₪.

בנוסף לאמור, טוענת המערערת כי המשיב הפר את חובת תום הלב המוגברת החלה עליו בכך שלא

שלח למערערת התראה על חזרתם של 5 שיקים מהחשבון ולא הודיע על הפחתת מסגרת האשראי או ביטולו זמן סביר לפני. הגבלת החשבון גורמת למערערת נזק רב ובלתי הפיך ועלולה להביא לקריסתה הכלכלית.