אלון נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב

ערעור על החלטת לשכת הסיוע המשפטי (להלן: "המשיבה") שלא להעניק למערער סיוע משפטי בשלושה עניינים:

• הגשת ערעור על פסק דין בגין תביעה קטנה שהגיש המערער נגד שוטרים ונגד משטרת ישראל, שלטענתו לא המציאו לו הזמנה לדיון בביהמ"ש.

• בקשה לסיוע בתביעה שהוגשה כנגד בנק בטענה שאיפשר למיופה כוח למשוך כספים מחשבונה של מורישה של המערער – דודתו, שהיתה מאושפזת כתשושת נפש.

• בקשה לסיוע בהגשת בקשה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין במסגרת התנגדות של המערער לצו קיום צוואה של דודתו.

   

  לטענת המערער סיכוייו בהליכים המשפטיים טובים ומצבו הכלכלי הגרוע, מצדיק מתן סיוע משפטי, וכי המשיבה שגתה כשסרבה להעניק לו סיוע משפטי.

  המשיבה הבהירה כי במסגרת הסדר הפשרה בתיק העיזבון שבו הגיש המערער התנגדות לצו קיום הצוואה, הוא הגיע לידי הסדר פשרה שלפיו מגיעים למערער למעלה מ- 160,000 ₪ שהמתינו לו בשיק בנקאי במשרד עו"ד מרקוביץ. גם בביה"ד למשפחה, שם ביקשה עוה"ד למסור לו את השיק, סירב המערער ליטול כספים אלה.

  בבירור אצל המשיבה הסביר המערער כי אינו מעוניין ליטול את השיק, שכן הוא מבקש לבטל את פסה"ד ועל כן פנה ב- 29.4.13 בבקשה לקבל סיוע לביטול פסה"ד.

   

   

  בראיון שהתקיים איתו הגיעה המשיבה למסקנה שאין להעניק לו סיוע משפטי בבקשה לביטול פסה"ד, בהעדר סיכוי משפטי.

  אי לכך, המצב היה שלרשות המערער עמדו כספים בשווי של למעלה מ- 160,000 ₪ שהמתינו לו והוא נמנע במשך חודשים מליטול אותם. כעבור כשנה פנה בנו הבגיר של המערער בבקשה להטיל עיקול על כספים אלה, בגין תיק הוצל"פ מזונות עבור חוב עבר של מזונות, אותם תבעה ממנו בזמנו אשתו ז"ל.

  המשיבה טענה כי המערער ניסה להשהות ולסכל את קיום פסה"ד וקבלת הכספים מכוחו, הוא פיטר את עוה"ד שקיבל לצורך אותו תיק מהסיוע המשפטי וחלוף הזמן איפשר לבנו להטיל עיקול על הכספים במסגרת תיק ההוצל"פ.

  לדעת המשיבה המערער נהג בחוסר תום לב בכך שסירב לקבל כספים, הן במשרדה של עו"ד מרקוביץ והן כאשר הביאה את השיק הבנקאי לביהמ"ש לדיון. הרושם שקיבלה המשיבה הוא כי הוא נמנע בחוסר תום לב מקבלת הכספים, כדי שלא תישלל זכאותו הכלכלית לסיוע משפטי ועל כן החלטת הסירוב ניתנה כדין.