עש"א 42519-02-16 כץ איתי גרופ בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל

בפניי ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק") שעניינו גריעת שיק אחד מתוך עשרה שיקים שסורבו על ידי המשיב ובגינם נשלחה למבקשת הודעת הגבלה בהתאם לחוק.

בקצירת האומר, טענת המבקשת היא כי השיק האמור הופקד על ידי עיריית בני ברק מתוך טעות ובהיסח הדעת, בניגוד להסכמה עמה כי השיק לא יופקד. לערעור צורף מכתב של מחלקת גזברות העירייה בו צוין כי שיק שמספרו 80000690 ע"ס 3,298 ₪ (להלן: "השיק") הופקד בטעות.

המשיב טען כי לא זו בלבד שטענת הטעות לא הוכחה, אלא שגם אם הייתה מוכחת, לא היה בה כדי להועיל למבקשת. נטען כי על המבקשת היה לדאוג לקבלת השיק מעיריית בני ברק ולחילופין להודיע לבנק כי השיק מבוטל, מאחר שבהתאם לדין, טעות של צד ג' (להבדיל מטעות של הבנק) אינה חלק מהעילות המנויות בסעיף 10 לחוק המצדיקות גריעת שיק משיקים שסורבו.

יצוין, כי בתגובתו ציין המשיב כי עובר להגשת ערעור זה הגישה המבקשת ערעור נוסף בבית משפט זה (עש"א 23096-12-15), במסגרתו טענה המבקשת טענה דומה, לפיה יש לגרוע שני שיקים מרשימת השיקים שסורבו, מאחר ששני שיקים אלו הופקדו בטעות על ידי צד ג'. גם באותו ערעור התנגד המשיב בטענה דומה, ואולם, בסופו של יום, לאחר שב"כ הצדדים הסכימו להותיר את ההכרעה לבית המשפט, קיבל בית המשפט (כב' השופט י' שקד) את הערעור והורה על גריעת שני השיקים.

בדיון שהתקיים ביום 31.03.16 הסכימו ב"כ הצדדים להותיר גם במקרה זה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, בכפוף להגשת תצהיר של גזבר עיריית בני-ברק התומך במכתב שצורף לערעור לפיו השיק הופקד בטעות. לבקשת ב"כ המערערת ניתנה לו ארכה להגשת התצהיר עד ליום 18.04.16.

ביום 18.04.16 הוגשה על ידי ב"כ המערערת בקשה למתן ארכה להגשת התצהיר עד ליום 3.05.16. ב"כ המשיב התנגדה לבקשה, ואולם, בית המשפט נעתר לה והורה כי המועד האחרון להגשת התצהיר יהיה יום 3.05.16.

עד היום התצהיר לא הוגש, וההנחה היא אפוא, כי המערערת אינה יכולה להגיש את התצהיר, ומכאן כי לא עלה בידה להוכיח את טענת הטעות.