עש"א 42211-02-14 סבג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,עש"א 40169-03-13 סבג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

לפני ערעורים לפי סע' 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

1.בשני התיקים מבקשת המערערת כי אורה על ביטול מניינן של עשר המחאות בסך הכל ממניין ההמחאות שסורבו בחשבונה מס' 21133/33 בסניף קריית טבעון (895) של המשיב.

שני הערעורים אוחדו לפניי בהחלטה מיום 13.3.14, ונקבע מועד לדיון לפניי ליום 3.7.14.

ביום 2.7.14, ולאחר שבקשה מוסכמת מטעם הצדדים לדחיית מועד הדיון נדחתה על ידי בהחלטה מפורטת (בק' מס' 10) הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כי הם מוותרים הדדית על חקירות המצהירים מטעמם, ומבקשים כי יוגשו סיכומים ויינתן פסק דין על יסוד כל החומר המצוי בתיק.

ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה באותו יום, ועל יסודה הוגשו סיכומי המערערת ביום 9.9.14 וסיכומי המשיב ביום 22.12.14.

2.סע' 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי קובע –

"לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

(2)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3)ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;

(4)נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;