עש"א 40929-12-15 אביתר נ' מדינת ישראל

בפני ערעור על החלטת המרכז לגביית קנסות ואגרות בתיק שמספרו 660-30-17, במסגרתה נקבע כי הקנס אשר הוטל על המערער במסגרת ת"פ 3643-08-13 (בימ"ש מחוזי ת"א) ישולם למשיבה ב- 14 תשלומים שווים כ"א ע"ס 50,000 ₪, וזאת במקום 10 תשלומים ע"ס 70,000 ₪ כ"א, כפי שנקבע בגזר הדין.

להודעת הערעור לא צורפה החלטת המרכז לגביית קנסות, ומשכך ברי כי לא ניתן להידרש לערעור.

זאת ועוד, מעיון בתכתובת שנערכה בין ב"כ המערער למרכז לגביית קנסות ואגרות עולה כי המערער מצוי בהליכי פש"ר וכי בשל כך הוקפאו כל הליכי הגביה שבוצעו בתיקי המרכז, וכי הוגשה תביעת חוב בגינם לתיק הפש"ר.

לאור האמור, וככל שממילא לא ננקטים שום הליכי גבייה כיום כנגד המערער על ידי המרכז, לא ברור מה תכליתו של ערעור זה, והאם המבוקש בו הינו סעד תיאורטי בלבד.

מעיון בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה- 1995, עולה כי מוקנית זכות ערעור בפני בית משפט השלום, על החלטות הרשם לענייני המרכז בלבד, בנוגע להטלת הגבלות ו/או פריסת חובות ופטור מתוספת פיגורים. לא מצאתי כי קיימת בחוק הנ"ל זכות להגשת ערעור על החלטות המרכז עצמו לגביית קנסות, להבדיל מהחלטות הרשם לענייני המרכז.

תקנות 17 ו- 18 לתקנות המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, תשנ"ו- 1996, קובעות את מסלולי "הערעור" על החלטות המרכז לגביית קנסות, להבדיל מהחלטות הרשם לענייני המרכז.

תקנה 17 לתקנות הנ"ל קובעת את האפשרות להגשת בקשה לעיון חוזר על החלטת המרכז בנוגע לפריסת חוב:

"(א) ניתנה החלטה בעניין פריסת חוב או דחייתו לפי סעיף 5ב לחוק או בעניין מתן פטור

מתשלום תוספת פיגורים לפי סעיף 5ג לחוק (בתקנה זו – ההחלטה), רשאי החייב לפנות למנהל המרכז או לעובד המדינה שנתן את ההחלטה, לפי העניין, בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות שלא היו מונחות לפני מקבל ההחלטה או השתנו נסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.