עש"א 37999-11-16 כהן ואח' נ' בנק ישראל - מדור מושכי שיקים ללא כיסוי (מושל"כ) ואח'

בפניי ערעור לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן גם: "החוק").

במסגרת הערעור, ביקשו המערערים לגרוע ממניין השיקים שסורבו בחשבון הבנק שלהם שלושה שיקים, אשר מספריהם 10363, 10367 ו – 10370, שנמסרו לפיקדון והצגו לפירעון עקב טעות של צד ג' שבידיו נמסרו השיקים ואשר לא אמור היה להציגם לפירעון.

המבקשים טענו עוד, כי לא קיבלו מן הבנק התראה כמתחייב מתקנה 6 לתקנות שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, וטענו כי התנהלות הבנק – אשר לא שעה לפניותיהם כי השיקים הופקדו בטעות – עומדת בניגוד להתנהלות המצופה ממוסד בנקאי.

בתשובתו לערעור, עמד הבנק על כך שהשיקים סורבו כדין, שכן בעת הצגתם לפירעון היה חשבונם של המבקשים בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת בו.

הבנק הוסיף וטען, כי התראה על החלת ההגבלות נשלחה למערערים כדין, וכי מכל מקום אין טענה בדבר פגם שנפל בהתראה או אי קבלת ההתראה מקימים עילה לביטול הבאת השיקים במניין השיקים שסורבו.

עוד הדגיש הבנק, כי ביום הצגת השיקים לפרעון, יצר הבנק קשר עם המערערים והודיע להם כי קיימת חריגה בחשבונם וכי ככל שלא יכסו אותה לא יכבד הבנק את השיקים.

הבנק טען, כי חרף טענת המערערים כי מדובר בטעות של צד ג', לקח כחודש וחצי עד שהועבר לבנק אישור של אותו צד ג' לדברים.

ביום 26.1.17 התקיים דיון בפניי במסגרתו העידו המערער וכן מר אלמוג מימון.