עש"א 34410-04-15 סיניבר נ' בנק ירושלים סניף 051 אחד העם תל אביב

בפני ערעור שהוגש לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

המערער נהל במסגרת עיסוקיו חשבון בנק אצל המשיב, חשבון מס' ******** בסניף ****** (להלן: "החשבון"). לחשבון לא אושרה כל מסגרת אשראי. ביום 15.2.15 סורב שיק שמשך המערער בשל היעדר כיסוי מספיק, ובחדשים שלאחר מכן סורבו בהיעדר כיסוי 9 שיקים נוספים. השיק המסורב העשירי סורב ביום 1.4.15 וביום 3.4.15 הודיע המשיב על כוונתו להגביל את החשבון ביום 18.4.15.

המערער הגיש ערעור זה ביום 21.4.15 וביום 3.5.15 ניתן צו מניעה זמני המעכב את הגבלת החשבון עד לבירור הערעור.

המערער עותר בערעור לגריעתו של שיק אחד ויחיד מרשימת השיקים המנויים בהודעת ההגבלה – שיק מס' 0045 בסך 30,000 ₪ אשר הוצג ביום 25.3.15 (להלן: "השיק").

לטענת המערער, כנגד שיק זה הוא העביר לחשבון בו ביום סך של 38,100 ₪, וסכום זה הספיק לכיסוי השיק. בד בבד, ממשיך וטוען המערער, הוא התקשר לסניף המשיב, שוחח עם מוקדנית במוקד השירות שכן הסניף היה סגור, ובקש להסב את תשומת לבה להפקדה שנעשתה לשם מתן כיסוי לשיק. אותה מוקדנית, כך טוען המערער, הודיעה לו שהעבירה הודעת דואר אלקטרוני בעניין זה לסניף וכך סבור היה שהשיק יכובד. על אף זאת, התברר שהשיק סורב בשל היעדר כיסוי מספיק.

בתגובתו לערעור, טוען המשיב שבעת הצגת השיק עמדה יתרת החוב בחשבון על סך של 41,300 ₪ ולכן בדין סורב השיק. אותה העברה אליה מתייחס המערער, העברה של 38,100 ₪, בוצעה רק למחרת היום, 26.3.15, ולכן לא היה בה כדי להביא לכיבוד השיק. המשיב מוסיף ומלין על היעדר פניה מוקדמת אליו והיעדר התייחסות להתראות שניתנו קודם לכן למערער.

למרות תגובתו הכתובה של המשיב והתנגדותו לקבלת הערעור, בהודעה שהוגשה לבית המשפט הצהיר המערער שאין לו טענות למשיב וכי הוא מבקש לסגור את החשבון ולסיים התקשרותו עם המשיב. נוכח הצהרות אלו מודיע המשיב בהודעה זו כי הוא מותיר ההחלטה בערעור לשיקול דעת בית המשפט.

מעיון בטענות הצדדים ובדפי החשבון שצורפו הנה אשר מתברר:

ראשית, מתברר שביום 26.3.15 אכן העביר המערער לחשבון סך של 38,100 ₪, כטענתו.

שנית, מתברר שהעברה זו אפשרה את כיבוד השיק, ואכן השיק הוצג שנית 3 ימים לאחר מכן, 29.3.15, וכובד. משמע, אותו צד ג' שהציג את השיק אכן נפגע, וכך גם האינטרס הציבורי למניעת משיכת שיקים שאין להם כיסוי, אך הפגיעה באלו הייתה מינימאלית.

שלישית, מתברר שאין המשיב כופר בגרסתו העובדתית של המערער שלפיה בקש לבצע את העברת הכספים עוד ביום 25.3.15, שוחח עם מוקדנית מטעם המשיב, והבין משיחה זו שההעברה תיעשה במועד שימנע את הסירוב.

בנסיבות אלו, ובפרט נוכח הסכמת המשיב להותיר ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ניתן לקבל את טענת המערער שלפיה היה לו יסוד סביר להניח שהשיק יפרע בשל יתרה מספקת בחשבון.

לפיכך, אני מקבל את הערעור, מורה על גריעת השיק מרשימת השיקים המסורבים וכפועל יוצא מכך מבוטלת הגבלת החשבון.

כיוןן שהמשיב איננו אחראי למחדל שהביא להגשת ערעור זה וכפי שהסכימו הצדדים, יישא המערער בהוצאות המשיב בסך של 413 ₪. הפקדון שהפקיד המערער בקופת בית המשפט יועבר למשיב, באמצעות העברתו לב"כ המשיב.

ניתן היום, י"ח אלול תשע"ה, 02 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.