עש"א 32130-07-15 שפייזמן ואח' נ' רשף ואח'

פעם נוספת המערערים מגישים ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ שדחה את בקשתם לסגירת תיק ההוצל"פ, לאחר שלטענתם שילמו את מלוא חוב הפיגורים במשכנתא. הנימוק שנתן כב' הרשם היה העיקולים הנוספים שהוטלו על הנכס נשוא המשכנתא המאפשרים לבעל המשכנתא – המשיבה – להמשיך בהליכי הכינוס.

המערערים טוענים כי פרעו חלק גדול מהחובות שבגינם הוטלו העיקולים וכי אין נושים שדורשים היום את מימוש המשכנתא. לטענתם נותרו 2 נושים, שנגד אחד מהם הם הגישו תביעה על סך של כ- 200,000 ₪ שיש להם סיכוי טוב בה והשני, שהחוב בו על סך 18,000 ₪ וככל הנראה הם יגיעו איתו להסכם. לחילופין ביקשו המערערים לאפשר להם לכסות ולפרוע את כל סכום המשכנתא תוך 60 יום.

המשיבה טוענת כי מדובר בשיחזור ערעור שהוגש כבר בתיק 53854-02-15 על החלטה דומה קודמת של רשם ההוצל"פ ואשר נדחה לפי החלטתי מיום 1.6.15. עוד טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור משום שלא צורף תצהיר בניגוד לתקנות המחייבות צירוף תצהיר לערעור על החלטת רשם ההוצל"פ.

לגופו של ענין טוענת המשיבה כי אותם נימוקים שבגינם נדחה הערעור הקודם עדיין בתוקף. המשכנתא לא שולמה במלואה וישנם עיקולים נוספים שלא הוסרו ולפיכך בהתאם להוראות הסכם המשכנתא וכן בהתאם להסכמים אחרים שנחתמו עם המערערים מאוחר יותר, קיימת זכות לממש את המשכנתא. לפיכך, לא נפלה כל טעות בהחלטת כב' הרשם.

לבקשת המערערים קויים דיון בו למעשה חזרו הצדדים על טענותיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם.

ראשית, צודקת המשיבה בכך שיש לדחות את הערעור בשל אי צירוף תצהיר, על פי הוראות תקנות 119(ה) ו- 120(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, יש לצרף תצהיר לאימות עובדות הנטענות בערעור או בבקשת רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצל"פ. בנדון דנן, הערעור כולל עובדות רבות, שאינן מוסכמות ובין היתר האם כוסה מלוא חוב הפיגורים ושכר הטירחה והאם הנושים האחרים עומדים על מימוש הנכס.

שנית, לא הובאו על ידי המערערים נימוקים שיש בהם כדי לשנות את ההחלטה שניתנה באותן נסיבות בערעור הקודם שהגישו המערערים בתיק 53854-02-15.

שם קבעתי כך: