אבו טועמה נ' בנק יהב בע"מ (סניף חדרה 138)

1.בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן – "החוק"). במוקד המחלוקת סירוב הבנק לכבד שיק שמספרו 50092 על סך 255 ₪, האחרון ברשימת עשרה שיקים שסורבו על ידי המשיב, שסירובו הוביל להגבלת חשבונו של המבקש-המערער.

טענות המבקש

2.המערער מנהל את חשבונו בסניף המשיב בחדרה. לטענתו, בעבר נהג להפקיד המחאות ביום בו היו אמורות להיפרע המחאות מהחשבון, או למחרת יום הפרעון, וזאת בהתאם למוסכם ולנהוג בינו לבין המשיב, אשר כיבד את ההמחאות שמשך על פי נוהג זה.

3.לטענת המערער, ביום 17.9.15 התקשרה אליו נציגת הבנק המשיב לברר האם יהיה בחשבונו כיסוי לשיק שמועד פרעונו חל יום קודם, ביום 16.9.15. בתצהיר המערער נכתב בטעות, כי יום 16.9.15 היה יום שבת, בעוד שלוח השנה מראה כי יום 16.9.15 היה יום רביעי, יום עבודה ראשון לאחר חופשת ראש השנה. לטענת המשיב, אמרה לו נציגת השירות כי חבל שחשבונו יוגבל בגלל סירוב שיק בסכום כה קטן והבטיחה כי הבנק יכבד את השיק. באותה שיחה, כנטען, הודיעה לו נציגת הבנק על מינוי מנהל חדש לסניף והציעה כי יקבע פגישה עם מנהל הסניף לצורך ריכוז הלוואות שונות להלוואה אחת בסניף המשיב, שאותה יחזיר בתשלומים חודשיים.

4.המערער טוען כי למחרת היום, ביום 18.9.15 נפגש עם מנהל הסניף והוסכם כי המערער יגיש בקשה לריכוז ההלוואות ויקבל הודעה טלפונית מן הסניף הראשי של הבנק על החלטת הבנק, לכשתתקבל. במעמד הפגישה או בסמוך לאחריה חתם המערער על טופס בקשה לריכוז הלוואות.

5.על פי המערער, הבנק הציג בפניו מצג שבכוונתו לכבד את השיק העשירי אולם להפתעתו התברר לו כי הבנק לא כיבד את המצג שהציג ונהג בחוסר תום לב, כאשר הגביל את החשבון ללא התראה או אזהרה מראש. לטענתו, הגבלת החשבון גרמה לו נזק כבד, פגעה ביכולתו לנהל את עסקיו והסבה נזק לשמו הטוב.

6.יש להצביע על מספר פגמים שנפלו בערעור. ראשית, כתב הערעור לא הכיל טיעון משפטי כלשהו. מטיעוני ב"כ המבקש בדיון, ניתן להבין כי המערער טוען לתחולת החלופה שבסעיף 10(א)(3) לחוק, לפיה היה לו יסוד סביר להניח כי היתה על הבנק חובה לפרוע את השיק, מכח הסכם איתו. שנית, לערעור צורף מסמך המתיימר להוות פירוט החשבון, אם כי אינו נושא סימן זיהוי כלשהו מטעם הבנק והוא נראה כמסמך שערך המערער לצרכיו שלו ולא כמסמך פורמלי מטעם הבנק. ממילא, המערער לא צורף לערעור את דף החשבון לחודש ספטמבר 2015, מועד סירוב השיק האחרון ואף לא את הודעת הבנק על הגבלת החשבון. המסמכים אשר שימשו להכרעה בהליך הנוכחי היו אפוא המסמכים שצורפו לכתב התשובה מטעם הבנק המשיב. שלישית, במעמד הדיון טען ב"כ המבקש, כי מסגרת האשראי בחשבון המבקש היתה 10,000 ₪ ולא 8,000 ₪, כפי שטען הבנק, וכי חריגת המבקש ממסגרת האשראי היתה שולית ביותר וביקש להציג מסמכים לתמוך בטענתו זו. לא התרתי לב"כ המבקש להגיש מסמכים אלה בשלב כה מאוחר. יחד עם זאת, עיון בהודעות החריגה שצורפו לתגובת המשיב, בהשוואה ליתרת החשבון, שפורטה בדף החשבון שהציג המשיב, מלמד כי מסגרת האשראי אכן עמדה על 10,000 ₪, כטענת המבקש.

גרסת המשיב

7.מתשובת המשיב עולה, כי המערער פתח חשבון בסניף המשיב בחודש פברואר 2014 ומאז סורבו למבקש חיובים והמחאות רבים, דבר המעיד על התנהלות לא תקינה בחשבונו. הבנק המשיב הודה כי ניתן למערער סיוע כנגד התחייבויות מפורשות שלו להגיע לסניף ולהפקיד כספים כנגד התחייבויותיו לכיסוי חיובים ספציפיים וכי בשלב מסוים החל לחרוג חריגות משמעותיות ממסגרת האשראי וצוות הבנק ניהל עמו שיחות רבות.

8.המשיב אינו חולק על כך שביום 17.9.15 המערער הגיע לסניף הבנק והגיש בקשה לאיחוד הלוואות, אם כי בקשה זו נדחתה מאוחר יותר. הבנק מדגיש כי ביום הישיבה המערער לא הפקיד כסף בחשבון. המשיב דוחה בתוקף את טענת המערער כי הבטיח לכבד את השיק העשירי. המשיב טוען עוד כי בינואר 2015 נשלחה למערער התראה לפני הגבלה, כך שהמערער ידע היטב את מצבו ואת משמעות סירוב שיקים נוספים בחשבונו. לטענת המשיב, סירובו להמחאות קודמות היווה הבעת עמדה לפיה לא יסכים לכבד המחאות חורגות נוספות של המערער. הבנק הפנה גם להוראות בנק ישראל האוסרות על הבנקים לאפשר לבעלי חשבונות לחרוג ממסגרת האשראי ולו בשקל אחד. לטענתו, אפילו היתה ניתנת למערער הבטחה, כטענתו, משמעות הדברים היתה הגדלת מסגרת האשראי, דבר המחייב הסכם בכתב, בהתאם לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) התשנ"ב - 1992. לטענת המשיב, "הסכם שלא קיבל ביטוי בכתב משמע שאינו קיים. "

תשובת הבנק לא גובתה בתצהיר. הגם שסעיף 6(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי, תשמ"ב – 1981 אינה מחייבת את הבנק בהגשת תצהיר לתמיכה בתשובתו, היה מקום לצפות כי בתיק שבו המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית, כבענייננו, יוגש תצהיר כזה מטעם הבנק.