עש"א 27640-07-15

לפניי ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי לפי סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972 (להלן: "החוק"), שלא להעניק למבקש ייצוג משפטי.

המערער פנה למשיבה בבקשה לקבל ייצוג בהליך אותו הוא מעוניין להגיש – בג"צ נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 6.1.15, שעסקה בבקשת המערער לפסול את הרכב בית הדין האזורי שדן בעניינו.

אעיר כי המערער היה מיוצג בביה"ד הרבני ע"י עו"ד מטעם המשיבה, ברם את בקשת הפסלות הגיש בעצמו.

על פי הודעת הערעור, בית הדין הרבני האזורי דן בסכסוך בין המערער לאשתו, בענייני גירושין ומזונות ילדים. ביום 10.6.13 ניתן פסק דין הדוחה את בקשת המערער להפחתת המזונות וסכום מזונות הילדים נקבע בסך 7,000 ₪ לחודש. המערער הגיש בקשה לבית הדין לפסלות ההרכב בטענה שלהרכב הדיינים יש דעה מוקדמת בעניינו. הטענה מתבססת על טענות כי ההרכב לא אפשר למבקש לטעון טענותיו כדבעי ולהשיב לטענות האישה, לא נוהל הליך הוכחות, והסכום שנפסק הוא אף גבוה יותר מהסכום שאשתו ביקשה (6,500₪).

בהחלטה מיום 18.7.13 דחה בית הדין האזורי את בקשת הפסילה, בקבעו כי אין שום סיבה לפסילה, ואם המערער אינו מרוצה מהחלטת ביה"ד הוא רשאי להגיש ערעור לביה"ד הגדול.

המערער הגיש ערעור לביה"ד הגדול על החלטה זו. ביה"ד הגדול קיים דיון ושמע את הצדדים וקבע כי "אין לפסול את ההרכב שדן בנושא בשים לב בין היתר שהרכב זה כבר השתנה מהרכבו המקורי". ביה"ד הגדול המשיך וקבע בהחלטה כי הדיון יוחזר לביה"ד האזורי לדיון בעניין המזונות וקבע אלו עניינים יש לברר לפי טענות הצדדים (תקופת המגורים יחד ועוד).

על החלטה זו מבקש המערער להגיש בג"צ כאשר הסעד המבוקש הוא פסילת הרכב בית הדין האזורי, בטענה כי קיימים "דעה מוקדמת, משא פנים, שיהוי החלטות, מתן פסק דין בלי לדעת את תוכן התביעה, התנהלות כנגד תקנוני הדיון וכו'" וכי דעתו של ההרכב ננעלה נגדו.

המערער פנה למשיבה לקבלת סיוע משפטי. ביום 24.2.15 נערך ראיון עמו. ביום 16.6.15 ניתנה החלטה בעניינו הדוחה את בקשתו לסיוע. הנימוק לסירוב הוא כי המערער אינו מצביע על נסיבות אובייקטיביות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים עד כדי "נעילת" דעתו של השופט/דיין, כפי שדורש החוק וההלכה הפסוקה. לפיכך טוענת המשיבה כי לא מתקיימת עילת פסלות, ומכאן שאין סיכוי משפטי להצלחת עתירה לבג"צ לפסילת ההרכב. המשיבה הוסיפה כי חלפו שנתיים מאז אותו פסק דין בעניין מזונות וביה"ד הגדול התייחס לעובדה כי ממילא שונה ההרכב המקורי, ועוד החזיר את הדיון להרכב בביה"ד האזורי תוך התווית מתווה לדיון. ככל שלא תתקיימנה הנחיות אלו, יוכל המערער לשקול הגשת ערעור לביה"ד הרבני.

המשיבה הגישה תשובה לערעור בה היא חוזרת על עיקר טענותיה הנ"ל.