עש"א 26378-11-15 דוד ואח' נ' ברוך ואח'

השופט אמיר טובי:

1. מדובר בערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה (הגב' יעל ליבוביץ) (להלן: "המפקחת") שניתן ביום 9.8.2015 בתיק 52/15. בתביעה שהונחה בפניה, עתרו המערערים ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לבנות בשטח הצמוד לדירתם, אלא אם ישמרו על מרווח של 2 מטרים מקו האמצע של החלקה.

נתוני רקע

2. הצדדים מתגוררים בבית משותף בן שתי יחידות בפרדס חנה, הידוע כחלקה 328 בגוש 10105 (להלן: "הבית"), כאשר כל אחד מהם חוכר יחידה אחת, לה הוצמדו שטחי קרקע כמעט זהים בגודלם.  

3. בשנת 1976, כאשר ביקשו המערערים להרחיב את דירתם, ביקשה מהם הועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון להמציא את הסכמתו של מי שהיה באותה עת החוכר ביחידת המשיבים (סבו של המשיב מס' 1). זאת, כתנאי למתן היתר בנייה להרחבת הדירה בהמשכו של הקיר המשותף המפריד בין שתי היחידות. הואיל וסבו של המשיב 1 לא נתן הסכמתו לבנייה האמורה, דרשה ועדת התכנון מהמערערים לסגת מרחק של 2 מטרים מהקיר המשותף. המערערים הרחיבו את דירתם בהתאם לדרישת הועדה המקומית, תוך הסגת הבניה שני מטרים ופתיחת חלונות בחלק המורחב לכיוון חצרם של המשיבים.

4. בחודש נובמבר 2014 פנו המשיבים לרשויות התכנון בבקשה למתן היתר להרחבת דירתם באופן שייבנה קיר אטום בהמשכו של הקיר המשותף הקיים בין הדירות, כך שקיר זה יהא מצוי במרחק של 2 מטרים מחלונות דירתם של המערערים.

            המערערים הגישו התנגדות לבקשת המשיבים. בהחלטתה מיום 29.12.13 החליטה הועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון לקבל את ההתנגדות בציינה כי על המשיבים לשמור על מרחק דומה מהקיר המשותף, כפי שנעשה בזמנו ע"י המערערים שעה שהם ביצעו את עבודות ההרחבה בדירתם.

5. ערר שהוגש על ההחלטה הנ"ל התקבל. בהחלטתה מיום 11.12.14 ציינה ועדת הערר כי עת ביקשו המערערים להרחיב את דירתם, הם נדרשו, לטענתם, על ידי הוועדה המקומית, לסגת מרחק של 2 מטרים מקו הגבול. נאמר עוד כי לטענת המערערים, זה היה הנוהג בוועדה המקומית שומרון. ועדת הערר ציינה כי נוהג זה אינו נתמך בכל הוראה תכנונית או בדין ואף אינו מתיישב עם הוראות התכניות החלות. לפיכך קבעה כי ככל שהיה נוהג כאמור בוועדה המקומית שומרון, הרי שמדובר בנוהג לא סביר וללא בסיס חוקי. עוד הוסיפה ועדת הערר כי אינה מתעלמת מהפגיעה במערערים אולם ברור כי העובדה שהם בנו את התוספת לביתם בנסיגה, אף אם עשו כן מתוך טעות או נוהג שגוי של הועדה המקומית, אינה סיבה להמשיך ולקיים את הטעות על כל השלכותיה ולהחילה גם על המשיבים.

6. בתביעתם, שהונחה בפני המפקחת, עתרו, כאמור, המערערים, ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לבנות בהתאם לבקשת ההיתר שהגישו, אלא אם כן ישמרו על מרווח של 2 מטרים מקו האמצע של החלקה.