עש"א 25989-03-14 אפשטיין בוחניק נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

1.המערערת הגישה ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן "החוק"), במסגרתו עתרה לבטל הבאתם של 3 מתוך 12 שיקים במניין השיקים שסורבו על ידי המשיב בחשבון מס' 116280, בסניף טרומפלדור (092), כדלקמן:

א.שיק שמספרו 3160233, על סך של 1,000 ₪.

ב.שיק שמספרו 3160686, על סך של 600 ₪.

ג.שיק שמספרו 3160760, על סך של 1,099 ₪.

אבהיר, כי במסגרת הערעור בקשה המערערת לגרוע שיקים נוספים, אולם במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, הודיעה המערערת, באמצעות ב"כ, כי היא עומדת על גריעת שלושה השיקים המפורטים לעיל בלבד ממניין השיקים המסורבים בחשבון (עמ' 2, שורה 30 לפרוטוקול). עוד ראוי לציין, כי מאז יום 2.3.2014 לא חולל שיק נוסף בחשבון. נוכח האמור לעיל, אדון אך בטענה הנוגעת לשלוש ההמחאות הנ"ל.

2.המערערת מנהלת חשבונה אצל המשיב מזה 4 שנים ומעולם לא סורב שיק בחשבונה. מסגרת האשראי בחשבון עמדה במועד הרלבנטי על סך של 20,000 ₪ ואילו יתרת החובה בחשבון, טרם פרעון השיקים עמדה על סך של 19,138 ₪. משמע, לא היה בחשבון אשראי מספיק לכיסוי ההמחאות.

3.נקודת הזמן הרלבנטית לעניין סירוב הבנק לפרוע שיק, היא מועד הצגתו לפרעון בחשבון. במדה ולא קיימת באותו מועד יתרה מספקת בחשבון ולא קיימת חובה חוזית לפרוע את השיק, כי אז יסורב השיק כדין, אף אם לאחר זמן כוסתה יתרת החובה הבלתי מאושרת בהפקדה, או קטנה כתוצאה מפעולה אחרת של הלקוח (ראה שילוב סעיפים 1 ו - 2 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב - 1993, ת.א. 19878/91 אלי פחימה נגד בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם) וכן, עש"א (כ"ס) 15241-08-11 יואל גנד נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (4.10.2011)). לכאורה, מאחר ובעת הצגת השיקים לפרעון לא היתה בחשבון יתרה מספקת, נהג הבנק כשורה, משסרב לפרוע את השיקים.

4.עם זאת, כפי שהתברר במהלך הדיון, אין חולק כי בבקר 2.3.2014 (יום ראשון) יצרה המערערת קשר עם המוקד הטלפוני של הבנק ומסרה לו כי היא עתידה להפקיד בחשבון עוד באותו יום סכום במזומן, שיאפשר פרעון שלוש ההמחאות הנ"ל. המערערת יצרה קשר עם מוקד הבנק, מאחר וסניף הבנק סגור בימי ראשון. הודעתה של המערערת הועברה לפקיד התורן בסניף, אשר הודיע לה, באמצעות המוקדן, כי במדה ותפקיד את הכספים עד לצהרי היום, לא תסורבנה ההמחאות. באותו יום שהה בבנק פקיד תורן עד השעה 14:40. משלא הופקדו כספים על ידי התובעת עד לאותו מועד, חוללו שלוש ההמחאות הנדונות באי פרעון, מחמת העדר כיסוי מספיק. הסתבר, כי התובעת הפקידה את הכספים, בסופו של דבר, כמחצית השעה לאחר מכן, בשעה 15:00, לאחר סיום עבודתו של הפקיד התורן בבנק.