עש"א 25653-10-16 דדון נ' הארבעה 60 בית שאן ואח'

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של המפקח על רישום מקרקעין (עו"ד יובל וסרקרוג) שניתן ביום 25.8.16, במסגרתו ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקש לבצע עבודות בניה בגג הבית המשותף בהתאם להיתר בניה שקיבל, כן חויב המבקש להשיב את מצב הגג לקדמותו ובכלל זה איטום הפתח שיצר והריסת וסילוק עבודות הבניה בהן החל.

ביום 5.12.16 הוריתי על עיכוב ביצוע פסק הדין בכל הנוגע להריסת עבודות הבניה וזאת באופן ארעי וכנגד הפקדת סך של 5,000 ₪.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, מצאתי להיעתר למבוקש.

הלכה היא כי על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין לעמוד בשני תנאים מצטברים – סיכויי ערעור טובים ומאזן נוחות שנוטה לטובתו. בין שני התנאים מתקיימים יחסי גומלין המוכרים כ"מקבילית כוחות" -ככל שסיכויי הערעור טובים יותר הדרישה להוכחת נטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, תפחת.

בענייננו, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים, וזאת לפי שעיקר הטענות המועלות בו מופנה כלפי קביעות עובדתיות שבפסק הדין בכל הנוגע להסכמות דיירי הבית המשותף שהוצגו ע"י המבקש לצורך קבלת היתר בניה, ואשר נקבעו על יסוד הראיות והמסמכים שהונחו בפני המפקח. כידוע, ערכאת הערעור איננה נוטה להתערב בקביעות מסוג זה ולא מצאתי כי העניין שלפניי מצדיק סטייה לחרוג מכלל זה.

אשר למאזן הנוחות - בשים לב למהות הסעדים שנפסקו ובעיקר החלק המתייחס לאיטום הפתחים ולהריסת עבודות הבנייה שהמבקש החל בהן זה מכבר, הרי שזה נוטה לטובתו. דחיית הבקשה תביא לתוצאה בלתי הפיכה מבחינת המבקש ככל שהערעור יתקבל בסופו של יום.

אשר על כן, הריני מורה על עיכוב החלק האופרטיבי של פסק הדין (סע' 1-3 בפרק התוצאה) וזאת עד להכרעה בערעור.

עיכוב זה כפוף להפקדת הכספית עליה הוריתי בהחלטתי מיום 5.12.16 וזאת בתוך 7 ימים מהיום.