עש"א 23518-06-16 לוי נ' עירוב

1.ערעורו של החייב בתיק הוצל"פ 504195-08-15 על החלטתה מיום 25.5.16 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' הילה דקל צמח שדחתה את בקשתו של המערער לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן נגדו בהתאם לסעיף 14 לחוק ההוצל"פ בהחלטה מיום 26.1.16.

2.המערער לא ערער על ההחלטה האמורה על עיכוב יציאתו מהארץ וההחלטה סופית וחלוטה.

בתאריך 6.3.16 עתר המערער לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ ובהחלטה מיום 7.3.16 נעתרה הרשמת לבקשתו, בכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה.

3.עתה עותר המערער לביטול גורף של הצו ובין היתר טוען כי בעקבות הליכים משפטיים בבית המשפט הופחת סכום החוב מכפי שהיה בשעת פתיחת תיק ההוצל"פ ולגבי היתרה עדיין מתקיימים הליכים משפטיים בהם הוא נוקט ומתכוון לנקוט.

בהחלטה נשוא הערעור קבעה הרשמת כי אין בהפחתת החוב כדי לשנות ההחלטה שכן צו התשלומים ע"ס 200 ₪ עדיין נמוך משמעותית גם בהתייחס לסכום החוב המעודכן.

הרשמת הפנתה את המערער לעתור לביטול זמני של הצו (כפי שנהג בעבר).

4.המערער טוען כי הצו מגביל את זכות התנועה החופשית שלו והוטל כדי לקדם את הליכי הגבייה, שיקול פסול ולא מוצדק.

כן טוען המערער כי החלטת הרשמת ניתנה מבלי שהתאפשר לו להשמיע את טיעוניו בדיון פרונטלי, כפי שביקש.

המערער טוען כי מטרת נסיעותיו הינה לגייס תרומות לעמותה במסגרתה הוא פועל ועיכוב יציאתו פוגעת בעמותה.

5.המשיב טוען בעיקרי הטיעון שהגיש שיש לדחות הערעור וכי הרשמת מאפשרת למערער לצאת מהארץ, בכפוף לערבויות להבטחת שובו או לתשלום החוב.

בנוסף, נטען כי ההליכים המשפטיים בבית המשפט אינם רלוונטיים לשאלת עיכוב היציאה מהארץ.

המערער הגיש ברשות בית המשפט תגובה לעיקרי הטיעון של המשיב וחזר למעשה על טיעוניו אותם פירט בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון.