עש"א 21256-05-16 בחוס נ' בנק מרכנתיל - סניף שפרעם

בפני בקשת המבקש, אשר הוכתרה כבקשה למתן צו מניעה זמני, אולם למעשה הינה בקשה למתן צו עשה זמני או לעיכוב הגבלה על חשבון, שכן מתבקש להורות למשיב להמשיך ולכבד שיקים של המבקש חרף קיומה של הגבלה על חשבון המבקש המתנהל אצל המשיב.

הבקשה, שהוגשה במקורה ללא הגשת הליך עיקרי (ובשל כך נמחקה ראה החלטה מיום 8.5.16 בעש"א 11824-05-16), הוגשה פעם הוספת בהליך זה וזאת במקביל להגשת ערעור בהתאם לסעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי בו מבוקש לבטל את ההגבלה שהוטלה על חשבון המבקש.

מאחר ומדובר בהליך שנסיבותיו אינן שגרתיות, אקדים ואפרט את השתלשלות הענינים ביחס להגבלות שהוטלו על חשבון המבקש.

1. ביום 8.1.15 הוטלה על חשבון המבקש הגבלה בגין סירוב למעלה מ-10 שיקים בחשבון המבקש בחודש שקדם להטלת ההגבלה (להלן: "ההגבלה הראשונה").

2. ביום 7.1.15 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ההגבלה, והבקשה נענתה בהחלטה מאותו היום.

ביום 20.1.15, במסגרת אותו הליך, הוגש ערעור כנגד סירוב השיקים אשר דיון בו נקבע ליום 22.3.15. בעקבות הודעה של הצדדים שהוגשה ביום הקבוע לדיון, ניתן פסק דין לפי הסכמות הצדדים, המוחק את הערעור תוך שהוסכם כי צו עיכוב כניסת ההגבלה יחול עד ליום 30.6.15.

(עש"א 13631-01-15).

משמעות פסק הדין הינה כי "מירוץ" ההגבלה הראשונה החל למעשה ביום 1.7.15.

3. בין לבין, ביום 12.2.15 הוטלה על חשבון המבקש הגבלה נוספת וזאת בגין סירוב לכבד למעלה מ-30 שיקים נוספים שמשך המבקש במהלך החודש שבין 11.1.15 ועד ליום 12.2.15 (להלן: "ההגבלה השניה")

4. ביחס להגבלה השניה הגיש המבקש ערעור אליו נלוותה בקשה לעיכוב ההגבלה רק ביום 3.12.15 (בחלוף כמעט 10 חודשים ממועד הטלת ההגבלה) (עש"א 7653-12-15).