ספיר ד.ן. קמעונאות בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

1.בפני ערעור על החלטה של הממונה על עצומים כספיים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן- "הרשות") מיום 15/11/15 לפיה הוטל עיצום כספי על המערערת בשל הפרות של הוראות חוק הגנת הצרכן , התשמ"א -1981 (להלן-"החוק").

רקע:

2.הודעה נשלחה למערערת ביום 31.3.15 (להלן-"ההודעה") על כוונה להטיל עיצום כספי עליה בסך של 345,600 ₪ (להלן – "העצום הכספי") לאחר הפחתה מסכום עיצום מקורי בסך של 432,000 ₪ בגין הטעיה בהתאם לסעיף 2 (א)(13) לחוק באי הצגת מחיר על גבי מוצרים על פי סעיף 17 ב (א) (ב) לחוק בשלושה סניפים של הרשת שבבעלות המערערת (להלן-"הרשת") ובהצגת מחיר על גבי מוצרים שלא על פי מחירם בקופה (להלן-"ההפרות").

3.המערערת השיגה על ההודעה ובהחלטה מיום 15.11.15 (להלן-"ההחלטה בהשגה") קבע הממונה כי ההפרה לא תיחשב כהפרה בנסבות מחמירות. הממונה פעל לפי סמכותו מכוח סעיף 2(3) לתקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשע"ה-2014 (להלן-"התקנות") והפחית את העיצום הכספי לסך של 121,500 ₪.

עיקר טענות הצדדים:

4.המערערת טוענת כנגד אי מתן תקופת הסתגלות להחלת מדיניות האכיפה על ידי הרשות בהתאם לתיקון 39 לחוק ובקיום ביקורות תכופות ברשת מבלי שניתנה לה הזדמנות להיערכות בסניפיה לאור שינוי מדיניות האכיפה. בכך, נפגעה זכותה לאפשר לה לבצע שינויים בסימון מוצרים. עוד נטען כי מחדלה באי סימון מוצרים נבע מטעות אנוש. טעות, שיש בה כדי לפטור אותה מעיצום כספי לפי נוהל האכיפה מה גם שהרשות טעתה בעניין כמות הפריטים שלא סומן מחיר עליהם ביחס לכמות הפריטים באותו מק"ט.

הטעות בסימון מחירים התגלתה בחלקים שונים של החנות, בפריסה ספורדית; עסקינן בכמות מזערית של מוצרים שלא סומנו ביחס לכלל המוצרים בסניף ובהתחשב בגודלו. כמו כן , השוני בסוג המוצרים שלא סומנו באותם סניפים, כל אלו מלמדים על טעות אנוש לגביה אין להטיל עיצום כספי.

5.טעות אנוש בנוגע לסימון המוצרים נעשתה בתום לב וללא כל הטעיה ולפיכך לשיטת המערערת, דין העיצום הכספי להתבטל מה עוד ששיעורו אינו סביר ופגיעתו בה קשה ולא מידתית.

6.המשיבה טענה מנגד, כי עשתה חסד עם המערערת בעניין גובה העיצום הכספי. הממונה היה רשאי להטיל עליה עיצום כספי בסך של 432,000 ₪ בגין הפרה של סעיף 17 ב (א) (ב) לחוק באי הצגת מחיר ב- 953 מוצרים המשתייכים למק"טים שונים ולפי 12 קטגוריות. המערערת, אף הפרה את הוראת סעיף 2 (א) (13) לחוק בהטעיה במחיר של מוצר, בפער בין המחיר שהוצג על גבי המוצר ובין המחיר שנירשם בקופה במספר סניפים. ההטעיה, נמצאה בנוגע לשני מק"טים בשני סניפים של הרשת ובעשרות מוצרים. עם זאת, לאחר עיון בהשגה הופחת העצום הכספי לסך של 121,500 ₪ ואין להפחית עוד ממנו.

7. טוענת המשיבה כי חובת הצגת מחיר לפי החוק , היא בהצגתו על גבי כל מוצר ומוצר. החיוב בעצום כספי נעשה לפי קטגוריות ובכך הושג איזון בין אינטרס ההרתעה לעוסק ובין הצורך למניעת פגיעה כלכלית קשה ולא מידתית בו.