עש"א 16091-05-15 מימון נ' אסלן

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין:

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לא מצאתי לנכון להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין.

1.גם אם אקבל את פרוטוקול ישיבת הועדה המקומית מיום 28/5/15 כראיה (כפי שמבוקש ע"י המבקש), אין הצדקה לטעמי, לעכב ביצועו של פסק הדין.

מפרוטוקול הועדה עולה, כי כל הנוכחים מודעים היטב להתנגדות השכנה – המשיבה לשימוש במבנה כבית כנסת. (ראה דברי אינג' סימוני וכן סעיף 1 להחלטה).

2.המפקחת על רישום המקרקעין בפסק דינה המנומק הגיעה למסקנה, כי בית הכנסת נמצא בחצר הבית המשותף; כאשר החצר עליה נבנה המבנה היתה ועודנה רכוש משותף (סעיף 38 לפסק הדין).

כב' המפקחת שוכנעה כי המשיבה לא הסכימה לכך שיוקם בית כנסת על הרכוש המשותף וכי הסכם פשרה משנות ה-80 של המאה הקודמת אינו מחייב את המשיבה.(ואף לא הקנה זכויות קניניות ברכוש המשותף)

3.בפסק הדין לא נקבע, כי יש להרוס את המבנה שנבנה על גבי הרכוש המשותף, אלא יש להפסיק את השימוש ברכוש המשותף, לרבות קיום פעילות כבית כנסת / בית אירועים.

4.מבלי לקבוע מסמרות, אינני סבורה, כי סיכויי הערעור כה טובים באופן המצדיק עיכוב ביצוע.

פסק הדין מתבסס על קביעות עובדתיות שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן, ובאשר לטענת היעדר הסמכות/ חריגה מסמכות, נראה לכאורה, כי פסק הדין ניתן בעניין שעל פני הדברים, למפקחת סמכות לדון בו.

יצוין כי בין הצדדים תלוי ועומד הליך משפטי בבית המשפט השלום בפתח תקוה במסגרת ת.א. 21159-09-12 שם יוכרע בין היתר סעד לסילוק יד, פיצוי כספי ונושא המטרד.