עש"א 14321-09-14 א. הובלה ושרותים מירו את אברהם בע"מ נ' בנק הפועלים תל אביב סניף הצפון 12602

בפני הודעת ערעור על הגבלת חשבון הבנק של המערערת לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

1. המערערת הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי הובלות. לפעילותה העסקית הסתייעה המערערת בחשבון בנק המנוהל אצל המשיב, חשבון מספר 224442, בסניף 602 בתל אביב (להלן: "החשבון"). במועדים הרלוונטיים לערעור זה, בהתאם לבקשת הקצאת אשראי מיום 25.1.11, הועמדה למערערת בחשבון מסגרת אשראי של 200,000 ₪.

2. ביום 22.4.14 החזיר המשיב בלא פירעון 2 שיקים שמשכה המערערת, האחד בסך של 5,000 ₪ והשני בסך של 3,097 ₪, בשל היעדר כיסוי מספיק, ובחדשים שלאחר מכן, עד 12.6.14, הוחזרו בלא פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק 9 שיקים נוספים. ביום 15.6.14 הודיע המשיב על הגבלת החשבון לשנה החל מיום 1.7.14.

3. המערערת עותרת בערעור זה לגריעת כל השיקים שחוללו כאמור בחשבון מהשיקים הנמנים לצורך הגבלת החשבון.

   לטענת המערערת, במהלך שנות פעילותה הרבות בחשבון, במשך כ- 30 שנה, לעיתים מזומנות הייתה בחשבון חריגה אל מעבר למסגרת האשראי הרשמית המאושרת, כאשר במצב שכזה היה המשיב מתיר את החריגה והמערערת הייתה דואגת להפקדת כספים לביטול החריגה בתוך מספר ימים לאחר מכן. באפריל 2014 שינה לפתע המשיב את התנהלותו מול המערערת וסירב לכבד את שני השיקים שהוצגו ביום 22.4.14 בשל חריגה מהמסגרת המאושרת. המערערת לא הייתה ערוכה לשינוי פתאומי זה במדיניות המשיב, וכתוצאה מכך לא עלה בידה לעמוד במסגרת האשראי המאושרת כך שתוך פחות מ- 60 יום לאחר מכן הוחזרו השיקים והחשבון הוגבל.

   טוענת לפיכך המערערת כי היה לה יסוד סביר להניח שהשיקים יפרעו בעת שנמשכו, ולפיכך יש לבטל 6 מהשיקים (2 השיקים שהוצגו ביום 22.4.14 ו- 4 שיקים נוספים שהוצגו ביום 12.6.14) ממניין השיקים שסורבו לצורך הגבלת החשבון.

4. המשיב הגיש תגובה ובה כפירה בטענות המערערת. בתגובתו, מדגיש המשיב שמסגרת האשראי שהועמדה למערערת עמדה על 200,000 ₪ ותו לא, כך שלא הייתה למשיב כל חובה לאפשר חריגה ממסגרת אשראי זו ולא ניתן לבוא בטרוניה למשיב על סירובו לפרוע את השיקים נשוא הערעור. המשיב מודה שבמקרים ספציפיים אפשר למערערת חריגה ממסגרת האשראי כנגד התחייבותה לכסות את החריגה בתוך מספר ימים, ברם דווקא חריגים אלו מצביעים על הכלל שלפיו אסור היה למערערת לחרוג מהמסגרת המאושרת בחשבון.

   ביום 22.4.14, טוען המשיב, בעת שהוצגו לפירעון שני שיקים בסך כולל של 7,097 ₪, כבר הייתה יתרת החובה בחשבון בסך של 210,675.69 ₪ שלכן הוחזרו השיקים בהיעדר כיסוי. גם ביום 12.6.14 הייתה חריגה ממסגרת האשראי שלכן הוחזרו במועד זה בגין היעדר כיסוי 4 שיקים נוספים שהוצגו לפירעון.

   טוען לפיכך המשיב שאין בסיס לערעור ויש לדחותו ולהשית על המערערת הוצאות.

5. במהלך הדיון אשר התקיים בפני, חזרו הצדדים על טענותיהם. מטיעוני הצדדים התברר שבינתיים בוטלה מסגרת האשראי של המערערת בחשבון לחלוטין, ברם המערערת פורעת כסדרה את יתרת החוב שנותרה לה ולא חוללו בהיעדר כיסוי שיקים נוספים. עוד נטען במהלך הדיון כי כל השיקים המוחזרים לפי הודעת ההגבלה כובדו על ידי המערערת ונפרעו לידי האוחזים בהם.

6. בפתח הדיון טען המשיב שהערעור הוגש באיחור, רק ביום 4.9.14, כאשר הודעת ההגבלה נשלחה ביום 15.6.14. המערערת טענה בערעור שהודעת ההגבלה כלל לא נמסרה לה ומכאן עיתוי הגשת הערעור. לא הוצגה כל ראיה לכך שההודעה הומצאה למערערת ולפיכך לא מצאתי לדחות הערעור מחמת איחור בהגשתו.