עש"א 14165-02-16 זילברשלג ואח' נ' בנק משכן - בנק הפועלים בע"מ

1.בקשתם של החייבים בתיק ההוצל"פ 01-78154-11-2 (משכון דירת מגורים) ליתן להם רשות ערעור על החלטתו מיום 14.1.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר דניאל הורוביץ שפסק לכונסת הנכסים סך של 200,000 ₪ על חשבון שכר הטרחה הכולל.

המשיב הגיש תגובה מפורטת לבר"ע בצירוף נספחים ומהנימוקים שפרט עותר לדחייתה של הבר"ע ולחיובם של המבקשים בהוצאות הבקשה.

בטענות המבקשים בגינם יש ליתן להם רשות ערעור ולכן דינה של הבר"ע להידחות, כמפורט להלן.

2.בבר"ע נכללות טענות אשר אינן רלבנטיות לשאלת שכר טרחת הכונסת ויש להצטער על כי נטענו ומכל מקום אין בכוונתי להידרש לטענות אלו.

המבקשים מפנים להחלטת המינוי מיום 9.5.12 אשר בסעיף 22 נקבע כי שכר טרחת כונסת הנכסים ייפסק בהתאם למחיר המכירה ולתקנות, ויבוא במקום שכר הטרחה הפסוק בתיק. טוענים המבקשים כי שכר הטרחה שנפסק נגזר משווי הנכס ולכן סותר את ההחלטה הנ"ל. בנוסף, מציינים המבקשים כי כונסת הנכסים לא ציינה בהסכם המכר כי שכר טרחתה ישולם מתמורת המכירה וניתן להבין כי ישולם על ידי הבנק הזוכה. בכל מקרה סבורים המבקשים כי שכר הטרחה מופרז ועומד בסתירה לתקנות. לשיטתם של המבקשים שווי המכירה הינה היתרה הנותרת לאחר תשלום החוב לנושה המובטח ומיתרה זו יש לחשב שכר טרחה.

3.מעיון במסמכים ברור כי שכר הטרחה נפסק כדין ומבוסס על התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס ובהתאם לתקנות 2 ו-5 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) תשס"ב-2002.

הלכה פסוקה כי שכר הטרחה נגזר מהתמורה הכוללת המתקבלת ממכירת הנכס ולא מהיתרה לאחר פרעון חובות והתמורה יכולה אף לכלול תוספת תשלומים ככל שנתקבלו בנוסף למחיר החוזי, כגון פיצוי מוסכם בשל הפרה ע"י הרוכשים.

לא מצאתי כי המבקשים טוענים לטעות חשבונאית בתחשיב אותו הציגה הכונסת בבקשה לפסיקת שכ"ט ואף לא מציגים תחשיב אחר מטעמם (ראה סעיף 5 לבקשה למתן הוראות נספח ג לבר"ע).

4.בהתאם לחוק שכר טרחה הינו חלק מההוצאות בתיק וחל על החייב ולא על הזוכה, ראה סעיף 9 יחד עם סעיף 59(א) לחוק וכך אף נקבע בפסיקה. למשל בר"ע 1102/05 בעניין מגדל הזוהר נ. פוליאקוב (פורסם בנבו) וכן בספרות המשפטית, למשל בספרו של בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שביעית עמ' 947, 830.

לעניין הטענה אין חשיבות לזהותו של הזוכה והיותו של הזוכה תאגיד בנקאי, אינו מטיל עליו את חובת תשלום שכר טרחת הכונס שמונה לבקשתו בעקבות הפרתו של החייב את הסכם ההלוואה.

כמו כן, זהותו של מי שישלם את שכר טרחת הכונס אינו צריך להופיע בהסכם המכר עם הרוכשים שכן אין זה מעניינם מי ישלם את השכר, ואין בעובדה כי זהות המשלם לא נרשמה בהסכם כדי לתמוך באיזו מטענותיהם של המבקשים.

הסכם המכר קובע אך ורק את הזכויות והחובות שבין הרוכשים לבין כונסת הנכסים הבאה בנעליהם של החייבים.