עש"א 13989-11-15 יוסף מוחמד נ' סיוע משפטי מחוז תל אביב עש"א 13933-11-15 יוסף מוחמד נ' סיוע משפטי מחוז תל אביב

לפני בקשה לפטור מאגרה בשני הערעורים שבכותרת, אותם הגישה המבקשת על החלטות לשכת הסיוע המשפטי (להלן: "הסיוע המשפטי") מיום 21.10.15 (להלן: "ההחלטה בעניין ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות") ומיום 16.9.15 (להלן: "ההחלטה בעניין הסדרת היתר שהייה") אשר דחו את בקשותיה לסיוע משפטי. בהחלטה בעניין ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות צוין כי אין ייצוג על ידי עו"ד בבית משפט לתביעות קטנות ואין הצדקה למימון ייצוג בעניין זה. עוד צוין כי הוחלט לסייע לה בדרך של הדרכה וייעוץ. בהחלטה בעניין הסדרת היתר שהייה לבעלה של המבקשת צוין כי הלשכה המשפטית אינה מעניקה סיוע משפטי בהליכים מכוח חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-2003.

במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טוענת המבקשת, כי היא אם לילדה ובהריון; אין לה כל רכוש וקשר עם משפחתה; והיא לא עובדת ומתקיימת מהבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. המבקשת צירפה לבקשתה אישור המוסד לביטוח לאומי מיום 29.10.15 המאשר כי המבקשת רשומה כמי שאינה עובדת החל מיום 1.12.14. עוד צירפה המבקשת אישור המוסד לביטוח לאומי על קבלת גמלת הבטחת הכנסה לחודשים מאי-אוקטובר 2015. בנוסף צירפה המבקשת תדפיסי חשבון בנק. עוד צירפה המבקשת אישור עיריית תל אביב, מחלקת השירותים החברתיים בו צוין כי המבקשת מטופלת על ידם וכי מצבה הסוציו אקונומי קשה.

המשיבות הגיש תגובתן וטענו כי יש לדחות הבקשה. בהתייחס למצבה הכלכלי של המבקשת נטען כי אין במסמכים שצירפה המבקשת דיווח מחברת כרטיסי האשראי וכן מחברת פרטנר, אשר חיוביהם מופיעים בדפי החשבון שהוצגו. עוד נטען כי על פניו לא הונחה תשתית עובדתית מספקת ביחס להוצאות מחייתה של המבקשת.

באשר לסיכויי הערעור נטען כי הליך ההשגה אינו מגלה עילה וכי שתי ההחלטות ניתנו לאחר עיון ובדיקה כדין והודעות הדחייה מנומקות בהתאם לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי תשל"ב-1972 ותקנה 5 לתקנות הסיוע המשפטי תשל"ג-1973.

המבקשת הגישה תשובתה וציינה כי היא מקבלת סך של 2,700 ₪ מהביטוח הלאומי וסיוע בשכר דירה מעמידר בסך של 1,100 ₪- סה"כ 3,800 ₪. וכי היא משלמת שכר דירה בסך של 3,000 ₪ וארנונה גז ומים בסך של 685 ₪. עוד ציינה כי היא אם חד הורית עם תינוקת בת שנה ו- 5 חודשים, האב נמצא בשטחים ואין לו אפשרות לשלם מזונות. עוד ציינה כי היא מתקיימת מעזרה באוכל ומזון ולפעמים מקבלת בגדים. המבקשת צירפה לתשובתה תדפיסי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי ופירוט חיוב לחברת פרטנר.

המסגרת הנורמטיבית

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."

רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").