עש"א 13515-03-16 בר נוי נ' סביר ואח'

בתאריך 15.5.16 ניתן פסק דין הדוחה את הערעור.

פסק הדין ניתן על בסיס הודעת הערעור ועיקרי טיעון שהגישו הצדדים בהתאם להחלטתי מיום 31.3.16.

בהחלטה מיום 3.4.16 לבקשתו של המערער להשיב לעיקרי הטיעון של המשיבה, הורתי למערער להודיע לאחר שיקבל את עיקרי הטיעון של המשיב אם יש לו צורך בתשובה שכן הגשת תשובה הינו חריג שיאושר רק במקרים המתאימים. מעיון בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון של המערער, נראה כי פירט כל טענותיו והציג את גירסתו בהרחבה.

לאחר שניתן פסן הדין הודיע המערער כי לא קיבל את עיקרי הטיעון של המשיב ולכן לא שקל אם יש לו צורך בהגשת תשובה.

הורתי למשיב להציג את אישור המסירה של המצאת עיקרי טענותיו למערער.

בתשובתו לעניין ההמצאה, מבהיר המשיב כי עיקרי הטיעון נמסרו למערער בדוא"ל הואיל ומסר רק כתובת של תיבת דואר להמצאת כתבי בית דין. גם בעבר הועברו למערער, לבקשתו, כתבי בין דין באמצעות דוא"ל.

המשיב מפנה, בין היתר, לבקשתו של המערער, להחזיר על כנו את הנוהל של המצאת כתבי בית דין בדוא"ל.

חובתו של בעל דין, ובמיוחד הצד שנקט בהליך, לעקוב מיוזמתו אחרי החלטות בית המשפט בעניינו ואחר ביצוע החלטות במועדים שנקבעו, גם אם לא קיבל הודעה מהמזכירות.

בהתנהלותו הקשה המערער, מלכתחילה, בהליך באשר לא מסר כתובת להמצאת כתבי בית דין, כמקובל, אלא מסר רק תיבת דואר ובהמשך בקשה לקבל באמצעות דוא"ל. במצב דברים זה נדרשה מהמערער ערנות יתר למעקב אחר הנעשה בתיק ובפרט אם רצה לשקול הגשת תשובה לעיקרי הטיעון של המשיב.

עמדתו וטענותיו של המערער פורטו והובהרו בעיקרי הטיעון שהגיש וממה שטען בפני רשם ההוצל"פ. המערער לא מבהיר מה ברצונו להוסיף, בהתייחסו לעיקרי הטיעון של המשיב, ולא טען עד כה.