ניניו נ' פירממדוב ואח'

לפני ערעורו של הנושה על החלטת המנהל המיוחד מיום 23.10.17 אשר לפיה נדחתה תביעת החוב שהגיש המערער בסך של 139,579 ₪.

הערעור:

פסק הדין מכוחו נושה המערער בחייב, המשיב 1, ניתן בבית משפט השלום בתל-אביב ביום 3.11.13 במסגרת ת"א 40903-06-13.

הרקע להליך האזרחי בו נקט הנושה כנגד החייב, הינו טענות הנושה כי החייב משך כספים מחשבון הבנק שלו ללא ידיעתו.

לאחר שניתן פסק הדין, פתח המערער תיק הוצל"פ כנגד החייב. עד ליום בו ניתן צו הכינוס כנגד החייב במסגרת תיק פש"ר 31722-05-15 ננקטו הליכי הוצל"פ כנגד החייב ובמסגרת התיק האמור.

לאחר שננקטו הליכי כינוס הגיש המערער תביעת חוב.

המנהל המיוחד עו"ד ניידיק דחה את תביעת החוב, בהסתמך על כך שלא ננקטו הליכים פליליים כנגד החייב.

המערער סבור, כי המנהל המיוחד היה צריך לאשר תביעתו במלואה למרות שלא הוגש כתב אישום כנגד החייב. זאת משום שהתביעה האזרחית אשר בעקבותיה ניתן פסק הדין, עומדת בנפרד מן ההליך הפלילי. סכום תביעת החוב שהגיש המערער משמעותי ואין לבטלו.

יוער, כי הנושה אף הגיש תגובה לטענות שהועלו בהמשך, כביכול תביעת החוב לא נתמכה בראיות מספיקות. לתגובה צורף כתב התביעה ודף חשבון בנק של המערער אשר לשיטתו הוכיח הוצאת סכום של 60,000 ₪ מחשבון הבנק שלו ע"י החייב ללא אישור במשך 4 פעמים בתאריכים 21.8.11, 24.8.11 ו- 25.8.11.

עמדת המנהל המיוחד:

המנהל המיוחד גרס בתגובתו, כי הביקורת השיפוטית על בעל התפקיד תינתן במשורה וכי על בית משפט של פש"ר, להימנע מהתערבות בממצאים עובדתיים של בעל התפקיד כאשר בחן את הדברים ביסודיות והכריע בתביעות חוב לגופן.

בהכרעתו מיום 23.10.17 ציין המנהל המיוחד כי פסק הדין בת.א. 40903-06-13 ניתן בהעדר הגנה.