עש"א 11193-04-15 ברסלב נ' אלעד

לפנינו בקשה לנקיטת הליכים נגד המשיב על פי פקודת בזיון בית משפט.

1.ביום 21.04.16 הגישה המבקשת בקשה לנקיטת הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט נגד המשיב על מנת לאכוף עליו לקיים אחר פסק דינו של בית משפט זה שניתן ביום 23.12.15 ותוקן בהחלטה מיום 24.01.16 בערעור שהגישה המבקשת על פסק דין מיום 26.02.15 שניתן על ידי המפקחת על הבתים המשותפים בחיפה (כב' המפקחת הבכירה ציפורה פיגנבוים). בתגובה שהגיש ביום 08.05.16 התנגד המשיב לבקשה.

2.בהחלטה מיום 26.05.16, קבענו, כי לאחר בחינת הבקשה לביזיון בית המשפט עולה לכאורה, כי הסמכות העניינית לדון בבקשה היא של בית משפט השלום או של המפקח על רישום המקרקעין, ובטרם הכרעה בבקשה הורינו על הגשת טיעוני הצדדים בשאלת הסמכות.

3.בטיעוניה טענה המבקשת, כי הסמכות לדון בבקשה נתונה לבית משפט זה, שכן בית משפט זה הוא שנתן את פסק הדין ואת הצווים אשר הופרו לטענתה, ואשר לשם אכיפתם הוגשה הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, הוא המותב אשר יכול לבחון את פסק הדין ואת השאלה האם קוים אם לאו, וראוי שהוא שידון בבקשה נוכח העובדה, שבמסגרת פסק הדין התקבל הערעור ובית המשפט למעשה הפך את פסק הדין של המפקחת על הבתים המשותפים.

4.המשיב טען, כי הסמכות העניינית לדון בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט אינה נתונה לבית משפט זה, שכן לטענתו, לצורך אכיפתו של פסק דין שניתן בערעור על פי פקודת בזיון בית המשפט, רואים את פסק הדין שניתן על ידי ערכאת הערעור כאילו ניתן מלכתחילה על ידי הערכאה הדיונית. נוכח האמור טען המשיב, כי יש להגיש את הבקשה לערכאה הדיונית המוסמכת, אשר לשיטתו היא בית משפט השלום.

5.בעניין זה נפסק על ידי בית המשפט העליון, כי בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לאכיפת פסק דין שניתן על ידי ערכאת הערעור יש להגיש לערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין הראשון ולא לערכאת הערעור (ר' עעם 9976/09 חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע"מ נ' מועצה מקומית כעביה – טבאש – חג'אג'ריה (29.08.10); ע"א 3267/07 שיבולים מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בורה (27.05.2008).

6.לא מצאנו בטיעוני הצדדים במקרה זה כל נימוק המצדיק סטייה מהכלל האמור. עסקינן בבקשה שהוגשה לנקיטת הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט לאכיפת פסק דינו שניתן על ידי בית משפט זה ביושבו כערכאת ערעור על פסק דינה של כב' המפקחת הבכירה על הבתים המשותפים, ולא ביושבו כערכאה דיונית. בנסיבות אלה ובהתאם להלכה הפסוקה כפי שהובאה לעיל, על הבקשה להיות מוגשת לערכאה הדיונית המוסמכת.

7.אשר על כן, אנו מורים על מחיקת הבקשה.