עש"א 10377-02-15

בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל דניאל דמביץ אשר דחה בקשה בטענת פרעתי שהגישה המערערת.

בין הצדדים נוהל הליך בבית משפט השלום בירושלים ובסיומו חוייבה המערערת לשלם למשיבה סך של 80,000 ₪. (המערערת שינתה את שמה מספר פעמים אך מס' הח.פ. שלה לא שונה).

המשיבה פתחה תיק הוצל"פ לגביית סכום החוב לאחר שלטענתה לא קיבלה אותו מהמערערת. המערערת הגישה בקשה בטענת פרעתי בה טענה כי הסכום שולם למנהל המשיבה מר אייל דוידוביץ, באמצעות צד ג' שהעביר לו את הכסף לבקשת המערערת.

המערערת צירפה אישור, הנחזה להיות אישור של מר דוידוביץ, ובו הוא מאשר שקיבל סך של 80,000 ₪ על פי פסק הדין הנ"ל.

המשיבה טענה שלא שולם לה דבר, לא על ידי החייבת ולא על ידי מי מטעמה, והיא או מי מטעמה, כולל מנהלה מר דוידוביץ, לא חתמו על אישור שלפיו קיבלו את הכסף.

הצדדים הוזמנו לדיון וביום הדיון ביקשה באת כח המערערת מרשם ההוצל"פ למנות מומחה להשוואת כתבי יד על מנת לבחון האם מר דוידוביץ חתם על המסמך הנחזה להיות אישור על קבלת הסכום שבמחלוקת, אם לאו. כב' הרשם קבע כי החלטה על בקשה זו תינתן במסגרת החלטתו, לאחר שיחקרו המצהירים. המצהירים היו מנהל המבקשת מר פאיק עמירה (להלן: "עמירה") ומנהל המשיבה מר אייל דוידוביץ (להלן: "דוידוביץ"). ביום הדיון והתייצב גם מר אסמאיל פאיק בדוי כואזה (להלן : "עיסמאיל") ובהסכמת הצדדים הוא העיד ללא תצהיר.

טענת המבקשת היתה שהיא שילמה למשיבה את הסכום שבו חוייבה בפסק הדין, באמצעות עיסמאיל, אשר ביצע את התשלום ישירות לדוידוביץ וזה האחרון חתם על אישור קבלה. מסמך האישור לא צורף לבקשה בטענת פרעתי שהוגשה ביום 6.11.14 משום שלטענת המבקשת המסמך לא היה ברשותה באותה עת. על פי הטענה ביום 1.12.14 נתן עמירה לעיסמאיל את הסכום של 80,000 ₪ ובאותו יום פגש עיסמאיל את דוידוביץ ומסר לו את הסכום וזה, האחרון, אישר קבלתו. ההסבר שנתן עמירה לכך שהעברת הכסף נעשתה בצורה כזו ולא ישירות ממנו לדוידוביץ או לבא כוחו היא שהיה צו שאסר עליו ליצור קשר איתם. ומאידך, עיסמאיל ודוידוביץ היו בקשרים עסקיים וחברתיים.

כאמור, דוידוביץ טוען שלא היו דברים מעולם, הוא לא קיבל דבר מהמערערת.