ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים את שלושת המערערים המואשמים כי פגעו בחייל -נדחה

כתבי האישום שהוגשו נגד שלושת המערערים מייחסים להם עבירות של פגיעה בחייל והפרעה לחייל במילוי תפקידו, והכול בשל התנהגותם של המערערים, שהינם אחים המתגוררים באותו בית בכפר עזרייה, כאשר נערך חיפוש בביתם באישון ליל ע"י חיילי מג"ב ושוטרים. לפי הנטען בכתב האישום, החיפוש בבית נעשה במסגרת מבצע לאיתור רכוש גנוב, ובמהלך החיפוש נקטו המערערים אלימות כלפי השוטרים והחיילים. בימ"ש קמא הורה על מעצרם עד תום ההליכים ונימק זאת בין היתר בעבר הפלילי של העוררים, ומכאן הערר שבפני.

הסנגורית טענה בהרחבה, וציינה בתחילת הדברים שלא היה צו חיפוש, ומלכתחילה החיפוש היה מכוון כלפי אח אחר נשוי שאינו מתגורר באותו בית. לדברי הסנגורית, השוטרים נכנסו לבית בשעות המאוחרות של הלילה, בשעה שבני הבית נמו את שנתם, בנסיבות שמעוררות ספק באשר לחוקיות החיפוש. הסנגורית ציינה כי השוטרים עצמם נקטו אלימות והוסיפה כי עברם של העוררים אין בו כדי להצדיק את מעצרם עד תום ההליכים. לפיכך עתרה הסנגורית כי ביהמ"ש ישחרר את העוררים בתנאים מגבילים. לעומת זאת, טענה התובעת כי לכל העוררים עבר מכביד, אשר מלמד על מסוכנות ומצדיק את מעצרם עד תום ההליכים.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות אשר כולל בין היתר את עדויותיהם של השוטרים שהותקפו ע"י העוררים. השוטר מוטי טל העיד כי העורר 1 תקף אותו, אולם הוא ראה גם את העורר 2 משתולל בעת שניסו לעוצרו. השוטר אריאל זעפרן העיד כי הותקף ע"י העורר 3, והשוטר בוריס תאר את תקיפתו ע"י העורר 2, אשר עודד גם את אחיו להתפרע. עדויות אלה נתמכות בדו"חות פעולה של שוטרים נוספים שנכחו במקום כמו האני נסראלדין ופקד רונן אדרי, ודי בראיות הללו כדי להוות ראיות לכאורה נגד העוררים, חרף ההכחשות של העוררים עצמם. למעשה גם הסנגורית אינה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה.

אשר לעילות המעצר, תקיפת שוטרים בעת שהם ממלאים את תפקידם, יש בה מידה לא מבוטלת של מסוכנות כשלעצמה. העובדה ששלושת העוררים חברו יחדיו ועשו יד אחת כדי להתנגד באלימות לפעולתם של השוטרים, יש בה כדי להוות נסיבה מחמירה, וללמד על מסוכנות ממשית של העוררים. במיוחד אמורים הדברים נוכח העבר הפלילי שיש לעוררים, כפי שבא לידי ביטוי במרשם הפלילי שבחומר הראיות, אשר יש בו כדי לחזק את המסוכנות הנשקפת מהם: העורר 1 הורשע בעשרות מקרים של יידויי אבנים ובעבירות של התחזות לאחר ויציאה מהאזור בלא היתר. העורר 2 הורשע בעבירות של פריצה, הסגת גבול והתחזות, והעורר 3 הורשע בעבירות אלימות שונות ובכללן תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. אמנם עברו של העורר 2 פחות רלבנטי לעבירות נשוא כתב האישום, אולם מהראיות עולה כי חלקו באירוע היה דומיננטי יותר מהאחרים.

קיצורם של דברים, נוכח האמור לעיל, אין מנוס מהמסקנה כי מדובר בנסיבות שיש בהן כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות. לפיכך, משאין מחלוקת למעשה על קיומן של ראיות לכאורה, התוצאה היא כי בדין החליט השופט הנכבד קמא על מעצרם של העוררים עד תום הליכים, ולא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו. העררים נדחים אפוא. 

ניתנה היום,4 בספטמבר 2007,  כ"א באלול התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: