ערר על ההחלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים-נדחה

העורר נעצר ע" כוחות הביטחון ביום 11.10.07, לאחר שאשתו התלוננה כי הוא תקף אותה, כלא אותה ואנסה. בתאריך 4.11.07 ולאחר שנדרש לבקשת התביעה הצבאית לעצור אותו עד תום ההליכים, נעצר העורר כמבוקש. בנסיבות אלו, הערר שלפניי מכוון כנגד החלטה זו, תוך שהוא מדגיש את היעדר עילת מעצר והיעדר מסוכנות.

בחנתי את הנטען מכאן ומכאן, עמדתי על התשתית הראייתית שבתיק, והגעתי למסקנה חד משמעית וברורה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית אשר יש בה כדי להביא להרשעת העורר בכל המיוחס לו בכתב האישום. אין אני מקבל את טענותיה של הסנגוריה כי מדובר בראייה יחידה, הואיל ומצאתי תשתית ראייתית מגובשת המצביעה לכאורה על מעשיו של העורר.

אגב כך, שקלתי את מידת מסוכנותו של העורר והצורך לעוצרו עד תום ההליכים. דומני, כי אין מחלוקת בדבר חומרת התנהגותו של העורר. באם יורשע, צפוי העורר לעונש קשה ומכאיב, עונש מאסר של מספר שנים. ולפיכך, סבורני כי מתחייבת החזקתו במעצר של העורר.

משכך, אין לי אלא לדחות את הערר.

ניתנה היום, 7 בנובמבר 2007, כ"ו במרחשוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: