ערר על ההחלטה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים-נדחה

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו חברות בגא"פ, החל משנת 2005 ועד מעצרו, וכן אחריות על חולייה של ארגון זה, במסגרתה ריכז את פעילות הנערים באזור מגוריו.

בימ"ש קמא נעתר לבקשת התביעה והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, לאחר שהתרשם מקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

מאחר שהעורר ריצה עונש מאסר בן שנתיים בגין שורה של עבירות ביטחוניות, ביניהן חברות בג'יהאד האיסלאמי, ממנו השתחרר בשנת 2004, נסוב הערר הנוכחי סביב שאלת החפיפה בין העבירות הנטענות בכתב האישום לבין ההרשעה הקודמת והשפעתה על מהימנות ההפללה המרכזית בתיק זה.

עם זאת, בדיון בפניי הרחיב הסנגור את היריעה והוסיף מספר טענות הנוגעות לסתירות שנפלו באמרות העד המרכזי, אשר חלקן לא נמסרו לו ע"י התביעה.

התביעה הצבאית התנגדה לערר, תוך שציינה כי קיימת תשתית ראייתית ברורה, במסגרתה מצויה אמרת העד המרכזי, המוסר באופן מפורש כי העורר הצטרף לג'יהאד האיסלאמי לאחר שחרורו ממאסר.

ראשית, אבהיר כי קיים פגם בעובדה שאמרת עד רלוונטית לעניין לא נמסרה לסנגוריה. חובתה של התביעה הצבאית להניח לעיונה של הסנגוריה את מלוא חומר הראיות הרלוונטי לאישום.

אלא שבמקרה הנוכחי נרפא פגם זה כאשר הסנגור מילא היטב את תפקידו וקיבל לידיו את האמרות האמורות.

בחינת התשתית העובדתית עליה נסמכת התביעה, מלמדת כי עד התביעה מס' 3 הפליל את העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. יחד עם זאת, באמרה מוקדמת יותר (מיום 18.6.07), טען העד שפלוני היה אחראי על החוליה, ולא הזכיר את העורר, כאשר רק באמרה מאוחרת יותר (מיום 3.7.07) שינה את גרסתו וקשר את העורר לעבירות כאמור. לטענת הסנגור, בפנינו סתירה העשויה להשפיע על מהימנות העד, עד כדי שלילת ערכה של ההפללה ושחרור העורר.

סתירה זו, הגם שלודאי תזכה לליבון במהלך המשפט גופו, אינה יכולה להביא לשלילת ערכן של הראיות בשלב זה. זאת לאור העובדה כי העד מוסר באופן מפורש באמרתו המאוחרת ובזכ"ד מחקירת שב"כ, שהחסיר פרטים באמרתו הקודמת.

הוא הדין באשר לשאלת החפיפה בין העבירות. העד מוסר באופן מפורש כי העורר מונה לאחראי על הפעילות לאחר שחרורו ממאסר. בנסיבות אלה, גם אם קיימת אי בהירות מסוימת בנוגע להתאמת המועדים שנמסרו ע"י העד, די באמור להוות ראיות בעלות פוטנציאל הרשעה, כנדרש בשלב זה של ההליך.

משהעורר עירב עצמו לכאורה בעבירות אשר הסיכון הטמון בהן ברור לכל, כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, אין חולק בדבר קיומה של עילת מעצר.

לאור האמור, הנני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 6 בספטמבר 2007, כ"ג באלול התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים .

משנה לנשיא

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: