ערר על ההחלטה להאריך את מעצרו של העורר ב-15 ימים נוספים-נדחה

בתאריך 19.11.07 ומשהונחה לפני ביהמ"ש בקשה להאריך את מעצרו של העורר ב-22 יום, קבע ביהמ"ש כי יש להאריך את מעצר העורר ב-15 ימים נוספים. להחלטה זו הגיע ביהמ"ש לאחר שהשתכנע בקיומו של חשד סביר לביצוע עבירות כנגד ביטחון האזור, ולאחר שהשתכנע כי נדרשות פעולות חקירה נוספות על מנת להגיע לחקר האמת.

לטענת הסנגוריה, נדרשת ישיבה זו לצורך קיומה של ביקורת שיפוטית. העורר נמצא תקופה ארוכה במעצר, הוא מכחיש את כל מה שמיוחס לו ועל כן, נדרשת ביקורת שיפוטית על מנת לשמוע על אופן התקדמות החקירה והתפתחותה. בנסיבות אלו, הניחה התביעה הצבאית דו"ח מפורט המתאר את החשד שנפל על העורר, את ההתפתחויות בחקירה ואת התנהלותן של הפעולות האופרטיביות שנדרשו לגורמי החקירה על מנת להביא לסיומה.

בשלב זה אבהיר, כי הדיון שהתנהל בפניי התקיים בלא נוכחותו של העורר. ביהמ"ש קבע בהחלטה מיום 25.11.07 כי הפסקת החקירה בשלב זה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, לפיכך, ציווה כב' המשנה לנשיא כי הדיון בערר יתקיים בלא נוכחות העורר. בטיעוניו לפניי, ביקר הסנגור הנכבד את החלטת המשנה לנשיא, וקבע כי בהיעדרות זו נפגעו זכויות של ממש של העורר וכי יש לבחון אם היה מקום להיעתר מלכתחילה לבקשת התביעה לקיים דיון זה בהיעדר העורר.

בחנתי את הדו"ח שהונח לפניי, אף דרשתי כי התביעה הצבאית תיתן את התייחסותה לנוכח שאלות שנשאלו, כך ובסופו של דבר השתכנעתי כי אכן קיים חשד סביר למעורבות העורר בעבירות כנגד ביטחון האזור. השתכנעתי כי החקירה בעיצומה וכי גורמי החקירה עושים את מלאכתם עפ"י התוכנית המקורית. על כל אלו אבהיר, והגם כי אינני יושב כערכאת ערעור על החלטות המשנה לנשיא, כי השתכנעי שנוכחות העורר בדיון הייתה מביאה לפגיעה של ממש בחקירה וייתכן כי היה בכך כדי להביא להארכה מיותרת של תקופת החקירה.

משלא מצאתי כל שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 27 בנובמבר 2007, י"ז בכסלו התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: שי