ערר על הארכת מעצר בשל ספקות לקיום ראיות לכאורה וטענת הפליה. הערר נדחה

1. על העורר ועל נאשם נוסף הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס לו,
לפי נוסחו המתוקן, בשני אישומים, עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר
בסמים, לפי הנטען, בתמצית, מכר העורר לסוכן משטרתי סמוי ביום 22.3.00, בחנות
לטלפונים סלולאריים באשדוד, סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 26.3689 גרם נטו; ביום
13.4.00 מכר לו, יחד עם הנאשם הנוסף, הרואין במשקל 59.23 גרם נטו. בית המשפט המחוזי
)כבוד הנשיא א' לרון(, בהחלטתו מיום 5.10.00, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים.
את הנאשם הנוסף ציווה לשחרר בערובה ובתנאים.

העורר ערר על ההחלטה.

2. באת כוח העורר, בנימוקיה בהודעת הערר ובדיון לפני, עמדה בעיקר על כך שאין ראיות
לכאורה לחובתו של העורר. לדעתה האיש שתואר כ"סוכן משטרתי", אינו אלא עבריין סמים,
שאף הפר את ההסכם בינו לבין התביעה, וכי אין לסמוך על דבריו. יתר על כן, אין ראיות