ערר כנגד מעצר העורר עד תום ההליכים

מונח בפניי ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש קמא להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

העורר מואשם בכך שבמועד בלתי ידוע קנה אקדח, ובתום חודשיים מסר אותו לאחר כדי שימכור אותו עבורו. כן מיוחסת לעורר עבירה של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, בכך שבספטמבר 2008 תלה דגלי חמאס.

עוד בדיון בערכאה ראשונה הפנה הסנגור לבקיעים הקיימים לדעתו בחומר הראיות, ואף טען כי מאז השתלט חמאס על רצועת עזה לא בוצעה כל פעילות מטעם ארגון זה באזור.

טענות אלה נדחו על ידי בימ"ש קמא, שציין כי די בראיות הקיימות בשלב זה כדי להוות ראיות לכאורה.

בימ"ש אף קבע כי אופי העבירות, לצד מאסר מותנה בר הפעלה התלוי ועומד נגד העורר בגין העבירה השנייה, מגבשים עילות מעצר של מסוכנות ושל חשש להימלטות. לאור האמור, הורה ביהמ"ש על מעצר עד תום ההליכים כאמור.

בערר, חזר הסנגור על טענותיו בפני בימ"ש קמא. לטעמו, מעיון מדוקדק בראיות אין מנוס מהקביעה כי לא ניתן לסמוך על דברי שני העדים, המפלילים כל אחד בעבירה אחרת. הסנגור טען עוד כי אין חיזוק לעדויות אלה. על כך הוסיף הסנגור כי העורר הצביע על סיבה להפללתו,  בדמות סכסוך הקיים בין משפחתו למשפחת אחד המפלילים. לבסוף, טען הסנגור כי העבירות אינן מלמדות על מסוכנות השוללת אפשרות לשחרור בתנאים.

התובע התנגד לערר. לדעתו, התשתית הראייתית תואמת את החלטת בימ"ש קמא, ובה חיזוקים לדברי העדים המפלילים. התובע עוד הדגיש את עברו המכביד של העורר כמחזק את עילת מעצר.

עיון בחומר הראיות הביאני למסקנה כי, בכל הקשור לפרט האישום השני, הצדק עם הסנגור. העד המפליל בנוגע לפרט זה מוסר כדלקמן:

"ש: האם אתה מכיר אנשים מחמאס תושבי קלנדיה?

ת: אני יודע: 1. מעאז רג'ב מטיר, כבו 20, נכלא באשמת חמא"ס...

...ש: מה אתה יודע על פעילותם בחמא"ס?

ת: אינני יודע מה פעילותם בחמא"ס, אך יודע שתלו דגלי חמא"ס בחודש        רמאדן האחרון."

מקור ידיעת העד לא פורש וכלל לא ברור מנין שאב את האינפורמציה אותה מסר. יש באופן מסירת הדברים כדי לעורר ספק מובנה בתוקפם הראייתי, מה גם שבפנינו עדות יחידה.

שונה הדין בנוגע לפרט האישום הראשון שעניינו סחר באקדח. בעניין זה לא רק שאין למצוא פגם בדברי המפליל העיקרי, הוא עד התביעה מס' 3, אלא שחלק מדבריו מוצאים חיזוקים בדברי יתר העדים ואף באמרת העורר המאשר את פציעתו מירי, כפי שנמסר על ידי העד. אמנם טוען העורר לסכסוך משפחות בין משפחת העד לבין משפחתו, ואולם, המדובר בטענה הנוגעת למהימנות דברי העד שלא ניתן לבררה בשלב זה של ההליך.

עמדנו לא אחת על הסיכון המיוחד הטמון באחזקת נשק ובסחר באמצעי לחימה באזור. קבענו כי כלל בעבירות מסוג זה מתעוררת חזקת מסוכנות.

כעולה מדברי העד, האקדח נקנה בסוף שנת 2007 ואחר כך נמכר. עבירה זו יש בה ללמד על מסוכנות ברמה המחייבת מעצר עד תום ההליכים, זאת במיוחד לנוכח עברו הפלילי של העורר כאמור.

בנסיבות אלה, יש לקבוע כי התוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא ראויה.

אשר על כן, יש  לדחות את הערר וכך אני פוסק.

ניתנה היום, 6 בינואר 2009, י' בטבת התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.