ערר בגין מעצר העורר עד תום ההליכים, בשל טענתו להעדר פגיעה בשוטרים

ביום 7.12.08 עצרו שוטרי משמר הגבול רכב בו נהג העורר לבדיקה שגרתית. במסגרת  בדיקה זו, בקשו השוטרים מהעורר להזדהות בפניהם. העורר השיב כי הינו בעל תעודת זהות ישראלית שאינה מצויה עימו. משכך, ביקשו השוטרים מהעורר לצאת מהרכב. עם יציאתו, סימן העורר לאחד השוטרים לשתוק. כן סירב העורר להוראת השוטרים לכבות את מנוע רכבו, עד שאחד השוטרים נדרש לעשות כן. בשלב זה, דרשו השוטרים מהעורר להתלוות אליהם לג'יפ, אך העורר סירב לכך ואף דחף את אחד השוטרים בחזה וניסה להכותו ללא הצלחה בעקבות התערבותו של שוטר אחר. מעשים אלה הביאו למעצרו של העורר.

בהגיעו לתחנת המשטרה נחקר העורר והזדהה בזהות בדויה עד שזהותו האמיתית נתגלתה. בחקירה אף עלה כי העורר נהג ברכבו ללא רישיון נהיגה ומבלי שהיה לו היתר לנהוג ברכב שאינו רשום באזור.

עד כאן השתלשלות האירועים כפי שתוארה על ידי עדי התביעה ואשר הביאה להגשת כתב אישום המכיל עבירות של נהיגת רכב שאינו רשום באזור, נהיגה ללא רישיון נהיגה, פגיעה בחייל והתחזות.

יצוין עוד כי העורר הודה במיוחס לו מלבד בפגיעה בשוטר. לטענתו, הוא אשר הותקף על ידי השוטרים ללא סיבה.

על רקע האמור, הגישה התביעה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. בקשה זו התקבלה על ידי בימ"ש קמא שקבע כי לנוכח התנהגות העורר המתוארת, קמה חזקת מסוכנות המחייבת מעצר.

הסנגור סבור כי בקביעה אחרונה זו שגה בימ"ש קמא. לטעמו, היה על בימ"ש קמא לאמץ את גרסת העורר בכל הקשור להעדר הפגיעה בשוטרים. זאת משום שלא יעלה על הדעת שהעורר ירהיב עוז לתקוף שוטרים שהיו שמונה במספר. כמו כן, סבור הסנגור כי מכלול העבירות אינו מלמד על מסוכנות, במיוחד לנוכח עברו הנקי של העורר והעובדה כי הוא תלמיד העומד בפני בחינות הבגרות. בנסיבות אלה, דעתו של הסנגור הינה כי זהו אחד המקרים בהם בימ"ש זה מורה בד"כ על שחרור.

התובע הצבאי התנגד לערר. לדידו, בפנינו מקרה ברור של פגיעה בשוטר ללא כל קושי ראייתי. התובע טען, על כן, כי החלטת ביהמ"ש קמא ראויה בנסיבות.

אין כל ספק כי במקרה דנן קיימות ראיות לכאורה לכלל העבירות המיוחסות לעורר. העורר מופלל על ידי השוטרים כמי שפעל כמתואר לעיל, ובשלב זה, לא מצאתי כל סיבה שלא לתת משקל לדבריהם.

לנוכח המעשים המתוארים הנני אף סבור, כבימ"ש קמא, כי קמה עילת מעצר של מסוכנות. תקיפת השוטר אמנם נותרה קלה, אך זאת לנוכח התערבותו המהירה של שוטר אחר שמנעה את הכאת חברו ע"י העורר.

על כל אלה יש להוסיף כי העורר התחזה לאדם אחר לא רק בשלב עיכובו לבדיקה, אלא גם בחקירתו במשטרה. מעשים אלה מלמדים, לטעמי, על חשש כי העורר עלול לנסות ולסכל את קיומו של ההליך המשפטי בעניינו.

בנסיבות אלה, ומבלי להקל ראש בעברו הנקי של העורר ובגילו הצעיר, דומני כי אין מקום להתערבות בהחלטת בימ"ש קמא.

הערר נדחה על כן.

ניתנה היום, 8 בינואר 2009, י"ב בטבת התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: עא+יע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: