ערר בגין הוראת בית משפט השלום לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הערר נדחה

ה ח ל ט ה

1. העורר הועמד לדין בבית משפט השלום בירושלים )ת"פ 5279/00( על-כך, שיחד עם שניים
אחרים ביצע שתי עבירות של גניבת רכב, פריצה לרכב בכוונה לבצע פשע וחבלה במזיד, לפי
סעיפים 413ב)א(, 413ו ו413-ה לחוק העונשין, תשל"ז1977-. כמו-כן הואשם שם בעבירה אחת
של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 1(12( לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952-. לבקשת
המשיבה הורה בית משפט קמא על מעצרו עד לתום ההליכים ומכאן הערר דנן, שבגדרו מבקש
העורר לשחררו בתנאים מגבילים, באין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

2. לטענת המשיבה לפני הערכאה הקודמת, מתקיים בענייננו חשש שמא העורר יתחמק מהליכי
שפיטה, לאור מקום מגוריו המוגדר בהסכמים בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית