ערעור- תביעה בגין התניית שירות בשירות

ערעורים, מזה ומזה, על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו )השופטת ד'
פלפל(, ולפיו התקבלה בחלקה תביעת המערערת בע"א 6234/00 )להלן: ש.א.פ.( והבנק המשיב
)המערער בע"א 261/01; להלן: הבנק( חויב לפצותה בגין "מענקי מדד" שהתייחסו לשתיים
)מתוך שלושים( תכניות חיסכון, שלטענתה אילצה הבנק לפתוח אצלו, תוך שימוש באמצעי
כפייה כלכלית והתניית שירות בשירות. תביעתה של ש.א.פ. לפיצויים בגין שתי תכניות
החיסכון האמורות גופן, ובגין עשרים ושמונה תכניות חיסכון אחרות - שאף אותן, לטענתה,
אולצה על-ידי הבנק לפתוח - נדחתה מחמת התיישנות. ש.א.פ. מלינה בערעורה על החלטת
בית-המשפט המחוזי לדחות, מחמת התיישנות, את רוב חלקי תביעתה; ואילו הבנק משיג
בערעורו על צדקת חיובו לפצות את ש.א.פ. בגין שני "מענקי המדד".

העובדות

2. ש.א.פ. היא חברה קבלנית לבניין, שבזמנים הרלוואנטיים לפרשתנו נשלטה ונוהלה
על-ידי האחים אהרון ודן פז )להלן: הבעלים(. החל משנת 1976 הייתה ש.א.פ. בעלת חשבון
חוזר-דביטורי בסניף חולון של הבנק, שבאמצעותו ניהלה את רוב עסקיה הכספיים. בשנת
1984 נקלעו עסקיה למשבר, אשר נמשך עד לשנת 1991. בין השנים 1984 ו-1988 - שהיו שנות