ערעור פס"ד במסגרת בקשה לצו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט א. נאמן) בה"ט 5280-06-17 מיום 9.7.17, אשר ניתן במסגרת בקשה לצו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: "החוק").

בפסק הדין נקבע, כי צו ההגנה הזמני שניתן כנגד המערער ביום 4.6.17 ואשר הורה על הרחקתו הזמנית מהבית יפקע ביום 11.7.17. יחד עם זאת, בית משפט קמא קבע כי פקיעת הצו תהא בכפוף לתנאים שפירט שם, ובעיקר, כי המערער לא יהיה רשאי להיכנס לבית או לשהות בו כשהוא שתוי, וכי במידה ויפר צו זה יהווה הדבר עילה להרחקתו המידית בהתאם לבקשה שתוגש לבית המשפט, כי אז יורחק למשך חצי שנה.

עוד ניתן במסגרת אותו פסק דין צו האוסר על שני הצדדים, בני זוג נשואים, להתנהג באלימות מכל מין וסוג שהוא, זה כלפי זה.

2. למעלה מן העניין, בטרם אסקור את ההליכים ואת עובדות הרקע, אינני רואה מנוס מלהתעכב תחילה על מספר טענות שאינן ראויות ומבישות בלשון המעטה, שבאו בגדרי הערעור, והמופנות כלפי בית משפט קמא, וכן על טענות שאינן דרושות לעניין.

כך הוא הדבר ביחס לטענה לפיה "..חלקי פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא – הזויים..."  (עמ' 2 פסקה אחרונה מתחת לכותרת "טענות המערער – בקליפת אגוז"). לשון זו חורגת מהמקובל והראוי, ואין מקומה בכתבי טענות המוגשים לבית משפט. כך גם באשר לנטען בהודעת הערעור תחת הכותרת "תקופת היובש" וכי פסק דינו של בית משפט קמא מזכיר תקופה היסטורית זו, וכן הכותרת שבעמ' 15 להודעת הערעור, ובלשון זו: "סולם ההתקדמות של הסובא מהכוס הראשונה ועד הקבר – על פי נתנאל קורייר וגם על פי משנתו...". כמו כן סבורני כי לא היה ראוי לכלול במסגרת הודעת הערעור אותם איורים המופיעים בעמודים 14 ו-15.

בהתאם לתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, דינן של טענות אלה מחיקה.

ועתה לעובדות הרלבנטיות :

3. המערער והמשיבה הם בני זוג המסוכסכים ביניהם מזה תקופה. ביום 4.6.17 הגישה המשיבה כנגד המבקש בקשה לצו הגנה בהתאם לחוק, שם טענה כי הוא נוהג בה אלימות פיזית, מאיים לרצוח אותה, תוך שהיא מצביעה על בעיית שתיית אלכוהול ממנה סובל המבקש. בקשה קודמת בה"ט 52884-01-17 מינואר השנה, בגין אירוע אלימות מאותו חודש (1/17) לו טענה המשיבה, כאשר כבר שם ייחסה למערער בעיית שתיה מופרזת של משקאות משכרים,  נתקבלה בהסכמת המערער, אשר נאות לעזוב את הבית למשך תקופה קצובה.

בית משפט קמא (הבקשה נדונה תחילה לפני מותב אחר – כב' השופטת מ. לוי) הורה תחילה, במעמד המשיבה, על הרחקת המבקש מהבית והבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים, כאשר בית משפט קמא מזמין תסקיר של עו"ס לסדרי דין.

הדיונים לפני בית משפט קמא נדחו, כך שרק בחלוף חודש אף יותר, ולאחר הגשת שני תסקירים, האחד מיום 17.6.17 והשני מיום 3.7.17, התקיים לפני בית משפט קמא ביום 9.7.17 דיון במעמד שני הצדדים, כאשר באותו דיון נחקרה ארוכות העו"ס גב' ג'בריס, כן נחקר המבקש ולפני בית משפט קמא הוצג סרט ללא קול עליו התעכב בית משפט קמא במסגרת הערה שנרשמה בפרוטוקול הדיון ופירט בה את שראו עיניו.