ערעור על קביעת בית המשפט כי התקיים הסדר כובל - קביעת מחיר אחיד לגז מסוכן

הנשיא מ' שמגר:

1. לפנינו ערעורים על החלטה ופסק-דין חלקי של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע,
כי בתקופה הרלוואנטית היה קיים הסדר כובל, לפיו כל חברות הגז השליטו מחיר אחיד
בפרקציות הנוגעות למחיר הגז לסוכן, לבעל תחנת מילוי, ולמפיץ - כל זאת מעבר לקו
הירוק, וכי מכל זווית ראייה אפשרית ולפי כל פירוש הגיוני אפשרי של החוק, המדינה לא
הייתה צד להסדר הנטען.

2. כפי שעולה מפסק-דינו של בית המשפט קמא, נמצא במוקד הערעורים שלפנינו הסדר, לפיו
קבעה המדינה, מעת לעת, מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, מחיר
מקסימלי לגז שסופק לצרכן. כן דאגה המדינה להקמת "קרן השוואה" שנשאה בהפסד, במידה
שעלות אספקת הגז לצרכן הייתה גבוהה מהמחיר המקסימלי )כאשר בתוך עלות זו נכלל גם
הרווח לחברות הגז(, אך גם נהנתה מהרווח, במידה שהעלות הנ"ל הייתה נמוכה ממחיר
האספקה לצרכן.

קביעת העלויות - "המחיר הראוי" בלשונו של בית המשפט המחוזי - נעשתה על-ידי המדינה