ערעור על מעצר העורר עד תום ההליכים

החלטה

1. העורר הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו יחד עם שלושה נאשמים נוספים.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של אינוס בחבורה, לפי סעיף 345)א()1( יחד עם סעיף
345)ב()5( לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 )להלן: "החוק"( ומעשה סדום בחבורה, עבירה
לפי סעיף 347)ב( ביחד עם סעיף 345)א()1( וסעיף 345)ב()5( לחוק. העורר מואשם גם
בעבירה של חטיפה לשם עבירת מין, לפי סעיפים 369 ו- 374 לחוק.

כתב האישום מגולל מסכת אירועים מחרידה שחוותה המתלוננת במהלך הלילה שבין ה- 3.5.01
ל- 4.5.01. על פי כתב האישום, העורר הבטיח לאחד הנאשמים כי יספק לחבריו בחורה אשר
ניתן לקיים עמה יחסי מין והם יוכלו לעשות בה ככל העולה על רוחם, וזאת בתמורה לויתור
על חוב כספי שחב העורר לאותו נאשם. העורר ביקש מחברתו למסור לו מספר טלפון של אחת
מחברותיה על-מנת שיוכל להכירה לחבריו. החברה מסרה לעורר את מספר הפלאפון של
המתלוננת, קטינה ילידת 1984, וסיפרה לו כי היא מסוכסכת עמה מזה מספר חודשים והקשר
עמה נותק. בתאריך 3.5.01 בשעות הערב התקשר העורר למתלוננת ומסר לה כי הם הכירו בעבר
וכי הוא קיבל את מספר הפלאפון שלה מ"חברתה לשעבר". הוא קבע לפגוש אותה כעבור כרבע
שעה בסמוך לקניון בלוד, לשם הגיע יחד עם שלושת הנאשמים האחרים ברכבו של אחד מהם.
העורר הצליח לגרום למתלוננת לעלות עמם לרכב באמתלה כי חברתו מעוניינת בחידוש הקשר
עמה ומבקשת לפגוש אותה. על-מנת לגרום למתלוננת להאמין כי מחוז חפצם הוא ביתה של
חברתה לשעבר, התקשר אליה העורר בנוכחות המתלוננת ואמר לה כי יפגשו אותה ליד ביתה