ערעור על חומרת העונש

החלטה

1. בית משפט השלום בדימונה )כבוד השופטת ט' חיימוביץ( הרשיע את המבקש, על פי
הודאתו, בעבירת תקיפה על שביום 3.1.2000 משך בשערות ראשה, של חברתו, בעט בה, היכה
אותה על פניה וניסה לחבוט את ראשה בעמוד. העבירה בוצעה בעת ששני מאסרים על תנאי בני
הפעלה היו תלויים ועומדים כנגד המבקש. האחד, עונש מאסר על תנאי בן שישה חודשים
שהוטל עליו ביום 10.5.99 )בת.פ. 1409/98( בעקבות הרשעתו, בין היתר, בעבירת תקיפה.
השני, עונש מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים שנגזר עליו ביום 4.11.99 )בת.פ. 1393/99(
בגין הרשעתו בתקיפת אותה מתלוננת. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה התביעה להפעיל את
עונשי המאסר המותנים, וביקשה שהמאסר שיוטל על המבקש יהיה מאסר בפועל.

בתסקיר שהוגש לבית המשפט, המליץ שירות המבחן לתת למבקש הזדמנות נוספת ולא להפעיל את
עונשי המאסר המותנים.