ערעור על החלטת רשם הוצל"פ בשל התיישנות גביית מזונות

: | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט לעניני משפחה קריות
44163-12-15
17.1.2016
בפני השופט:
ניצן סילמן

- נגד -
מערערת:
פלונית
עו"ד ב. בלין
משיב:
פלוני
עו"ד מ. כרמי
פסק דין

 

 

  1. בפניי ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ א. פטל מיום 16/12/15. משמדובר במחלוקת משפטית, הסמיכוני הצדדים לפסוק על יסוד החומר הקיים בתיק. מהות המחלוקת – תחולת סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) על בעלי דין אישי.

 

  1. במסגרת החלטה זו קבלה הרשמת את בקשת החייב להורות על הגבלת גביית מזונות-עבר על ידי האם לתקופה רטרואקטיבית של שנתיים בלבד, וזאת מכוח סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט, הקובע:

"מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט".

 

  1. המערערת מלינה על קביעת הרשמת, וטוענת כי על פי ההלכה המחייבת בפסיקת בית המשפט העליון, אין להחיל את הוראת סעיף 11(ב), כמו גם את ייתר סעיפי החוק לתיקון דיני המזונות על בעלי דין אישי, וזאת לנוכח הוראת סעיף 3(א) לאותו החוק הקובע כי:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

 

  1. כרקע יצוין כי תיק המזונות שנפתח בהוצל"פ ביום 15/10/15 נוגע לגביית הפרשי הצמדה למזונות עבור התקופה שמ-4/09 ועד 10/15; וכן גביית מזונות מלאים לתקופה שמ-1/09 ועד 08/11, ולתקופה של 09/15-10/15.

 

  1. בהחלטת כב' הרשמת נפרשו בקצרה הגישות השונות ביחס להחלת הוראות החוק לתיקון דיני המזונות על בעלי דין אישי, תוך שהרשמת ראתה לאמץ הגישה המעלה על נס את עיקרון השוויון ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והקוראת להאחדה של ההוראות הפרוצדוראליות החלות בענייני מזונות כך שיחולו באופן שווה הן על בעלי דין אישי והן על נעדרי דין אישי. לנוכח זאת, הורתה הרשמת על הגבלת הגבייה בתיק המזונות לשנתיים בלבד, דהיינו רטרואקטיבית עד לתאריך 15/10/13 בלבד, תקופה לגביה נתבעו הפרשי הצמדה וריבית כאמור.

 

  1. לטענת המערערת החלטת הרשמת סותרת את ההלכה המחייבת כפי שנפסקה בע"א 779/79 (שוחט נ' שוחט), ומשכך, יש לבטלה.

 

  1. למעשה המחלוקת בין הצדדים כל כולה משפטית; האם עדיין הלכת שוחט עומדת על מכונה, או שמא יש להחיל הגישות שבאו לאחריה, אם כי בערכאות נמוכות יותר.

 

  1. עיקרן של גישות אלו הובא בפסיקתו של כב' השופט שוחט, תחילה בבית המשפט לענייני משפחה בת"א- שם דן כב' השופט שוחט בהרחבה בנושא (תמ"ש 79052/98) ולאחר מכן בשבתו בבית המשפט המחוזי בת"א (רמ"ש 34024-01-13).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>