ערעור על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ה ח ל ט ה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, ולפיה נדחה עררו של העורר על החלטת בית-משפט
השלום בנצרת לעוצרו עד לתום ההליכים במשפטו, בגדרו הוא מואשם בעבירה של החזקת סמים
29.8.02, החלטתי לקבל את הערר שלא לצריכה עצמית. בתום הדיון בערר, בישיבת יום
5000 ש"ח. בהחלטתי נאמר, כי הנימוקים והוריתי לשחרר את הערר בערבות עצמית בסך
להחלטה יינתנו בנפרד; ולהלן נימוקיי.

9.98 גרם. הוא 6.7.02 נתפס ברשות העורר סם מסוכן מסוג הירואין במשקל ביום .2
11.7.02( הוגש נגדו, על-ידי תובע משטרתי, כתב-אישום נעצר לחקירה שבסיומה )ביום
המייחס לו עבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי. עם הגשת כתב האישום נעתר בית-משפט
21.7.02( על מעצרו של העורר עד לתום בירור משפטו. על השלום לבקשת המאשימורה )ביום
החלטה זו ערר העורר לפני בית המשפט המחוזי, אשר דחה את עררו.

12.8.02 הגיש העורר לבית-משפט השלום בקשה דחופה לשחררו מהמעצר. בבקשתו נטען, ביום
30- ימים, ומאחר שמשפטו טרםכי מאז הוגש נגדו כתב האישום הריהו נתון במעצר יותר מ
60 לחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה - החל קמה חובה לשחררו, כמצוות סעיף
1)להלן: חוק המעצרים(. בית המשפט הורה להמציא לתביעה העתק מהבקשה.-מעצרים(, התשנ"ו