ערעור על החלטת וועדה פסיכיאטרית מחוזית של בית החולים אברבנאל

ערעור על החלטת וועדה פסיכיאטרית מחוזית של בית החולים אברבנאל (להלן: "הוועדה") מיום 20.4.17 אשר החליטה בדעת רוב להאריך אשפוז כפוי בשבועיים, מכוח סעיף 10 (ג)(2) לחוק טיפול בחולי נפש,התשנ"א-1991 ( להלן: "החוק").

היום התקיים דיון בערעור שלאחריו הודעתי על קבלת הערעור, ביטול האשפוז הכפוי והמרתו בצו לטיפול מרפאתי כפוי.

להלן הנימוקים:

א.         רקע עובדתי

1. המערער לוקה בהפרעה סכיזואפקטיבית ומוכר למערכת הפסיכיאטרית מ 12 אשפוזים קודמים.

2. ביום 31.3.17 אושפז המערער במרכז הרפואי "וולפסון" בשל דלקת בדרכי השתן. ביום שחרורו, 6.4.17, התרשמה רופאה פסיכיאטרית כי הוא מצוי במצב פסיכוטי חריף. משכך, הוצאה עבורו הוראה לבדיקה דחופה.

3. המערער נלקח לבית החולים אברבנאל באותו יום ואושפז לאחר שנמצא כי הוא שרוי במצב פסיכוטי דמוי קטטוני לרבות החמרה במצב פסיכוטי כרוני (אינו מגיע לרמיסיה מלאה חרף טיפול תרופתי) ויציאה מאיזון תרופתי.

באותו יום,6.4.17 החליט הפסיכיאטר המחוזי להוציא הוראת אשפוז כפוי .

4. ביום 12.4.17 הורתה וועדה פסיכיאטרית מחוזית, בהסכמת המערער, על הארכת האשפוז הכפוי עד ליום 20.4.17.

5. ביום 20.4.17 הופנה המערער על ידי המחלקה פעם נוספת לוועדה פסיכיאטרית מחוזית. במכתב המחלקה נקבע, בין השאר, כי המערער מגלה מחשבות שווא לא מאורגנות, שולל קיום מחשבות אובדניות, נראה הלוצינטורי בבדיקה, מדווח על שמיעת קולות, בוחן המציאות והשיפוט לקויים וחסר תובנה למצבו הנפשי.