ערעור על החלטת בית משפט שלא לפסול עצמו

3.7.02, שלא ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בצפת )כב' השופט ש' סרחאן( מיום
1419/0 1280/02, בש"א .לפסול עצמו מלדון בת.א

המשיב הגיש תביעה נגד המערער בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו בשל חדירת עדר בקר של .1
המערער למטע שבבעלותו. בכתב הגנתו כפר המערער באחריות לנזקי המשיב, בטענה כי הנזק
הנטען התרחש בשל חיתוך גדר המטע על ידי המשיב. לקראת הישיבה המקדמית שנקבעה ליום
הגיש המש חוות דעת מטעמו שעניינה גובה הנזק שנגרם למטעי המשיב. כן נכתב 3.6.02
בחוות הדעת כי בשל שאלת האחריות ראוי יהיה להשאיר את שאלת הפיצוי למבטח. בדיון מיום
נכחו המשיב ובא כוחו, בא כוח המערער, ואילו המערער לא התייצב. במהלך הדיון 3.6.02
המליץ בית המשפט לצדדים כי יסכימו מתן פסק דין על דרך הפשרה וכן יסכימו כי הפלוגתא
היחידה היא בעניין גובה הנזק. בית המשפט הוסיף כי הוא סבור כי אין מחלוקת לעניין
האחריות, וזאת כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעם המערער. לטענת ב"כ המערער, בעקבות
בקשתו כי דבריו של בית המשפט יירשמו בפרוטוקול, החל בית המשפט לתקוף אותו. משסרב
ב"כ המערער להצעת בית המשפט, ביקש המשיב כי יינתן פסק דין על יסוד כתב התביעה, נוכח
אי התייצבות המערער לדיון. ב"כ המערער הסביר כי המערער לא התייצב הואיל והתיק הוא
למעשה של חברת הביטוח, והיא זו שקובעת את אשר יתרחש בתיק. לפיכך, העביר המערער את
התיק לחברת הביטוח. בית המשפט נתן נגד המערער פסק דין נוכח אי התייצבותו לדיון,
בקובעו כי הנתבע הוא המערער ולא חברת הביטוח, וכי לא קיבל הסבר סביר ומהימן לאי