ערעור על החלטה שלא לתת סעד זמני על אף הפרת הסכם, בהיותו הסכם כובל

השופט ס' ג'ובראן:

1. המשיב 1, מר ניסים פרץ )להלן - פרץ(, הינו נכה צה"ל, שבמסגרת שיקומו באמצעות אגף
השיקום במשרד הביטחון הומלץ שישמש כמפעיל תחנת דלק מטעמה של המבקשת, פז חברת נפט
בע"מ )להלן - פז(. במסגרת ההתקשרות נחתמו מספר חוזים: חוזה מסגרת בדבר הקמתה
והפעלתה של תחנת התדלוק, חוזה חכירה ראשית, שנחתם בין פרץ למינהל, חוזה חכירת משנה,
שנחתם בין המינהל, פרץ ופז, שבמסגרתו רכשה פז את זכויות חכירת המשנה במקרקעי התחנה,
והסכם קמעונאי, לפיו פז ממנה את פרץ לקמעונאי מטעמה למכירה ולשיווק של מוצרי נפט של
פז, ושל פז בלבד, בתחנה. להסכם הקמעונאי הצטרף כתוספת גם הסכם תנאים מסחריים. יחד
עם זאת לא נכנסו ההסכם הקמעונאי והסכם התנאים המסחריים לתוקף, שכן בין פרץ לפז נחתם
הסכם נוסף, המכונה הסכם ה"אגורות/ליטר", לפיו הבעלות על מוצרי הנפט נותרת בידי פז,
כשפרץ משווק את מוצרי הנפט עבורה, ומקבל עמלה בגין כל כמות ליטרים שמכר. הסכם זה
נהג בתחנה ממועד הפעלתה, שנת 1997.