ערעור על החלטה לעכב יציאתו של בן זוג מהארץ אלא אם יפקיד ערבויות להבטחת תשלומי המשכנתא

1. המערער והמשיבה הם בני-זוג לשעבר. בהסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף פסק-דין
ב-14.5.98 נקבעו הסדרי מזונות לטובת הקטינים, וכן הסדרים של חלוקת רכוש. במסגרת
הסדרי הרכוש בין בני הזוג הועברו זכויות הבעל בדירת המגורים על שם האשה, והבעל
התחייב לשלם את החזרי המשכנתא החודשיים עד לסילוק ההלוואה בסך $108,000. כנגד ויתרה
האשה על זכויותיה בחברות. על-פי מבנה ההסכם ונוסחו, ההסדר בעניין המשכנתא היה הסדר
רכושי, ולא הסדר מזונות.

כך גם ראו זאת הצדדים. תיק ההוצאה לפועל שנפתח בגין פיגורי תשלום המשכנתא לא נדון
כתיק הוצל"פ מזונות. גם בהתדיינות מאוחרת בעניין המזונות ב-8.4.02, כשהגיעו הצדדים
להסדר מפורט בעניין המזונות ששינה את ההסדר הקודם, עניין תשלומי המשכנתא לא הוסדר.
הצדדים לא ראו בחיוב המשכנתא הסדר מזונות אלא הסדר ממוני.

בחלוקת רכוש בין בני זוג אין מניעה לקבוע הסדרים רכושיים כאשר התשלומים המשולמים הם
עיתיים, וכנגד תשלומי משכנתא הרובצת על הדירה.