ערעור על ההחלטה לקבל את בקשת המשיב לגילוי מסמכים ספציפיים

1. בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת מרגלית מיום 17.6.99, )להלן "ההחלטה"(, אשר
קיבלה את בקשת המשיב לגילוי מסמכים ספציפיים,)להלן - "הבקשה"(, והורתה למערערת,
לגלות למשיב דוחו"ת חודשיים לגבי מכירת מוצריהן של 3 חברות , כמפורט בבקשה , במהלך
שנת 1997.

2. המערערת טענה בכתב הערעור ובדיון בערעורה , בין היתר , כי יש בהחלטה כדי לגלות
את סודותיה המקצועיים לגורמים זרים , ולפיכך, יביא הגילוי לפגיעה קשה בה.

כן טענה המערערת, כי המשיב אינו זכאי לעמלות ממכירות של אותן 3 חברות שלגביהן ניתנה
ההחלטה ולפיכך, אין מקום לגילוי המסמכים בנדון.

יצויין, כי בסעיף 5 לכתב הערעור הבהירה המערערת, כי היא :"תגלה את האינפורמציה
המבוקשת על ידי המשיב ", אך זאת לאחר שיוכח כי הוא זכאי לעמלות בגין מכירות אלה.

בדיון הערעור השיב ב"כ המערערת:" לשאלת ביה"ד כעת, אני משיב שהמסמכים רלונטיים, אך
לא בשלב הזה." )עמ' 1 לפרוטוקול שורה 13(.

3. לטענת ב"כ המשיב, יש לדחות את הערעור על הסף. לדידו הערעור חסר כל בסיס. כן נטען
על ידו, כי המערערת לא הביאה אפילו לא ראשית ראיה לטענתה בדבר גילוי סודות מסחריים
.

4. כבר נפסק, כי מתן או סרוב ליתן צו לגילוי מסמכים וכן הקף הגילוי כל אימת שהותר,
נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ורק כל אימת שהיא מופרכת על פניה , או נטולת
סבירות - תתערב בשיקול דעתה ערכאת הערעור.